באופקים, בהרצליה, בנצרת, בקריית גת, באור יהודה, בחדרה, בנצרת עילית, בקריית חיים, באשדוד, חולון , בנשר, בקריית טבעון, באשקלון, בחיפה, בנתיבות, בקריית ים, בבאר שבע, בטבריה, בנתניה, בקריית במוצקין, בבית שמש, ביבנה, בסביון, בקריית מלאכי, בבני ברק, ביהוד-במונוסון, בעומר, בראשון לציון, בבת ים, בירושלים, בעכו, ברחובות, בגבעת שמואל, בכפר סבא, בעפולה, ברמלה, בגבעתיים, בכרמיאל, בערד, ברמת גן, בגדרה, בלוד, בפתח תקווה, ברמת השרון, בגן יבנה, במגדל העמק, בקריית אונו, ברעננה, בדימונה, בנהרייה, בקריית אתא, בשדרות, בהוד בהשרון, בנס ציונה, בקריית ביאליק, בתל אביב – יפו,

יועץ אינסטלציה, יועץ תנועה, היתר בניה, משרד אדריכלים, אדריכלים מהנדס, קונסטרוקטור, יועץ נגישות, יועץ בטיחות אש, יועץ אקוסטיקה, יועץ נגישות, יועץ פיתוח, אדריכל נוף, יועץ איטום, יועץ בנייה ירוקה, יועץ תחבורה, יועץ חניה, יועץ מיגון, יועץ מיזוג, יועץ מיזוג אוויר , יועץ אבטחה, יועץ מעליות, מהנדס תנועה, קונסטרוקטור, מהנדס תחבורה, מהנדס בניין

 

 

דרום, מרכז, צפון, שפלה, גוש דן, ישראל, בארץ, יועץ, אדריכל, קונסטרוקטור, מהנדס, 

ג'ת , גורן , רעננה , תלמי ביל"ו , חמאם , אל-בטוף ,
ג'לג'וליה , גורנות הגליל , רהט , תפרח , עמיקם , אלונה ,ירושלים , הילה , רמת גן , שבי דרום , מחנה מרים , באר טוביה , ג'ש (גוש חלב) , חוסן , רמת השרון , ראס אל-עין , דחי , בוסתאן אל-מרג' ,
ג'סר א-זרקא , כפר רוזנואלד (זרעית) , רמת ישי , ערב אל נעים , גבעות בר , בני שמעון ,
ג'דיידה-מכר , לפידות , ראמה , עצמון שגב , מחנה תל נוף , ברנר ,
ג'ולס , מנות , רמלה , אבטליון , עשרת , גדרות ,
ג'נאביב (שבט) , מתת , רחובות , דמיידה , אפיק , גולן ,
כעביה-טבאש-חג'אג'רה , מעונה , ריינה , אשחר , אלון שבות , גוש עציון ,
כאבול , נטועה , רכסים , אתגר , נוף איילון , גזר ,
כפר ברא , פקיעין חדשה , ראשון לציון , גילון , מחנה הילה , גן רווה ,
כפר כמא , שתולה , ראש העין , חלוץ , עדנים , דרום השרון , כפר כנא , שומרה , ראש פינה , הררית , אדירים , הגלבוע , כפר מנדא , יערה , סאג'ור , חרשים , עמיר , הגליל העליון , כפר קרע , צוריאל , סח'נין , חוג'ייראת (ד'הרה) , ארבל , הגליל התחתון , כפר קאסם , עלמה , סביון , חוסנייה , עין יהב , הערבה התיכונה , כפר יאסיף , אמירים , סואעד (כמאנה) (שבט) , כמון , נגוהות , הר חברון ,
כאוכב אבו אל-היג'א , עמוקה , סייד (שבט) , כישור , ח'ואלד , זבולון ,
כרמיאל , אביבים , שדרות , לבון , מחנה יוכבד , חבל אילות , כפר סבא , בר יוחאי , שגב-שלום , לוטם , בן זכאי , חבל יבנה , כפר שמריהו , ביריה , שעב , מנוף , אחיסמך , חבל מודיעין , כפר תבור , דלתון , שפרעם , מכמנים , באר גנים , חוף אשקלון ,
כפר ורדים , דוב"ב , שלומי , מצפה אבי"ב , עין חוד , חוף הכרמל ,
כפר יונה , עין אל-אסד , שבלי – אום אל-גנם , מורן , ארסוף , חוף השרון ,
כסרא-סמיע , חזון , שוהם , מורשת , אל-עזי , יואב ,
כוכב יאיר , כלנית , טמרה , אשבל , עזריאל , לב השרון ,
כסיפה , כפר חנניה , תראבין א-צאנע (שבט) , פלך , אחוזם , לכיש ,
לקיה , כפר חושן , טייבה , קורנית , אמנון , מבואות החרמון ,
להבים , כפר שמאי , תל אביב – יפו , רקפת , דליה , מגידו ,
לוד , כרם בן זמרה , תל מונד , סלמה , אלמוג , מגילות ים המלח ,
מעלה אדומים , לבנים , תל שבע , שכניה , אדמית , מטה אשר ,
מעלה אפרים , מירון , טבריה , שורשים , עלמון , מטה בנימין , מעלה עירון , אור הגנוז , טירת כרמל , טל-אל , אדרת , מטה יהודה ,
מעלות-תרשיחא , פרוד , טירה , תובל , מצפה אילן , מנשה , מחנה יתיר , ריחאניה , טובא-זנגריה , יעד , נווה זיו , מעלה יוסף , מג'ד אל-כרום , שפר , טורעאן , יודפת , כדיתה , מרום הגליל ,
מג'דל שמס , שזור , אום אל-פחם , יובלים , מחנה יפה , מרחבים ,
מסעדה , טפחות , עוקבי (בנו עוקבה) , צורית , כמאנה , משגב ,
מסעודין אל-עזאזמה , בטחה , יפיע , צביה , קצר א-סר , נווה מדבר ,
מזכרת בתיה , אשבול , יאנוח-ג'ת , ביר הדאג' , אפיקים , עמק הירדן ,
מזרעה , אשל הנשיא , יבנה , אבו תלול , בית יוסף , עמק המעיינות ,
משהד , גילת , יבנאל , אבו קרינאת (יישוב) , אחוזת ברק , עמק יזרעאל , מיתר , מבועים , יהוד-מונוסון , גני טל , ארגמן , ערבות הירדן ,
מטולה , מסלול , ירוחם , נצר חזני , באר מילכה , רמת נגב , מבשרת ציון , ניר עקיבא , יסוד המעלה , בני ראם , עלומים , שדות נגב ,
מעיליא , ניר משה , ירכא , בית חלקיה , ברוכין , שומרון ,
מגדל , פעמי תש"ז , יקנעם עילית , חפץ חיים , שם_ישוב , שם_מועצה ,
מגדל העמק , פטיש , זבארגה (שבט) , יד בנימין , ברור חיל , שער הנגב ,
מקווה ישראל , פדויים , זרזיר , יסודות , אלומה , שפיר ,
מצפה רמון , קלחים , צפת , אלמגור , רומת הייב , עיר
מודיעין עילית , רנן , זמר , אלומות , רומאנה , רחוב
מודיעין-מכבים-רעות , שדה צבי , זכרון יעקב , אשדות יעקב (איחוד) , עוזייר , ישראל
מגאר , נצרת , אור עקיבא , אשדות יעקב (מאוחד) , תראבין א-צאנע(ישוב) , ארץ
נהריה , נוף הגליל , אור יהודה , בית זרע , אילות , דריג'את ,
נחף , נס ציונה , אורנית , דגניה א' , גרופית , אום בטין ,
נצאצרה (שבט) , נשר , פרדס חנה-כרכור , דגניה ב' , לוטן , אל סייד ,
נווה אבות , נתניה , פרדסיה , עין גב , שיטים , סעוה ,
אופקים , נתיבות , פקיעין (בוקייעה) , גינוסר , נווה חריף , כחלה ,
עומר , קדימה-צורן , פתח תקווה , האון , קטורה , מכחול ,
קבועה (שבט) , קלנסווה , קרני שומרון , חוקוק , סמר , אביאל ,
רתמים , כורזים , שעלבים , כרי דשא , שחרות , גבעת ניל"י ,
רביבים , מרגליות , סתריה , כנרת (מושבה) , נאות סמדר , שלומית ,
שדה בוקר , משמר הירדן , יד רמב"ם , כנרת (קבוצה) , יהל , עמיעוז ,
שלווה במדבר , רמות נפתלי , ישרש , מעגן , יטבתה , אבשלום ,
טללים , שדה אליעזר , יציץ , מסדה , בני דרום , בארי ,
שיזף , שאר ישוב , עיינות , פוריה עילית , בית גמליאל , בני נצרים ,
אחיעזר , יובל , בית חנן , פוריה – כפר עבודה , בית רבן , דקל ,
גנות , אליקים , בית עובד , פוריה – נווה עובד , כרם יבנה (ישיבה) , עין הבשור ,
חמד , עין העמק , גן שורק , רביד , ניר גלים , עין השלושה ,
כפר חב"ד , עין השופט , גאליה , שער הגולן , קבוצת יבנה , גבולות ,
משמר השבעה , גלעד (אבן יצחק) , כפר הנגיד , תל קציר , צופיה , חולית ,
ניר צבי , גבעת עוז , נטעים , עין הנצי"ב , ברקת , כרם שלום ,
יגל , הזורע , פלמחים , גשר , בארות יצחק , כיסופים ,
צפריה , מגידו , אירוס , חמדיה , בן שמן (מושב) , מגן ,
זיתן , מדרך עוז , בית ברל , כפר רופין , בן שמן (כפר נוער) , מבטחים ,
בית הגדי , משמר העמק , אלישמע , מעלה גלבוע , בני עטרות , נווה ,
גבעולים , רמת השופט , עינת , מעוז חיים , בית עריף , ניר עוז ,
כפר מימון , רמות מנשה , אייל , מלכישוע , בית נחמיה , ניר יצחק , מעגלים , יקנעם (מושבה) , גן חיים , מנחמיה , גמזו , נירים ,
מלילות , אבנת , גני עם , מירב , גינתון , אוהד ,
סעד , בית הערבה , גת רימון , מסילות , גבעת כ"ח , פרי גן ,
שרשרת , מצפה שלם , גבעת השלושה , נווה איתן , חדיד , רעים , שיבולים , קליה , גבעת ח"ן , נווה אור , כפר דניאל , שדי אברהם ,
שוקדה , ורד יריחו , חגור , ניר דוד (תל עמל) , כפר רות , שדה ניצן , שובה , אפק , חורשים , רחוב , כפר טרומן , סופה ,
תקומה , אחיהוד , כפר מל"ל , רשפים , כרם בן שמן , תלמי אליהו , תושיה , עמקה , כפר סירקין , רוויה , לפיד , תלמי יוסף ,
יושיביה , עראמשה , מעש , שדה אליהו , מזור , אורים ,
זרועה , אשרת , מגשימים , שדה נחום , מבוא מודיעים , יתד ,
זמרת , בן עמי , מתן , שדי תרומות , נחלים , ישע ,
עלי זהב , בית העמק , נחשונים , שלוחות , נופך , יבול ,
אבני חפץ , בצת , נווה ימין , תל תאומים , רינתיה , צאלים ,
ברקן , בוסתן הגליל , נווה ירק , טירת צבי , שילת , צוחר ,
ברכה , אילון , ניר אליהו , ירדנה , טירת יהודה , אחווה ,
אלון מורה , עין המפרץ , נירית , אחיטוב , בת הדר , ערוגות ,
ענב , עברון , רמת הכובש , אביחיל , ברכיה , אביגדור ,
עץ אפרים , געתון , רמות השבים , בחן , בית שקמה , עזריקם ,
חרמש , גשר הזיו , שדי חמד , בת חפר , גיאה , באר טוביה ,
חיננית , חניתה , שדה ורבורג , בת חן , גברעם , בית עזרא ,
איתמר , כברי , ירחיב , בארותיים , חלץ , ביצרון ,
כפר תפוח , כפר מסריק , ירקונה , בית הלוי , הודיה , אמונים ,
מבוא דותן , כפר ראש הנקרה , צופית , בית חירות , כרמיה , עזר , מגדלים , כליל , צור נתן , בית ינאי , כפר סילבר , גבעתי ,
נופים , לימן , צור יצחק , בית יצחק-שער חפר , כוכב מיכאל , חצב , פדואל , לוחמי הגיטאות , אביטל , ביתן אהרן , משען , חצור-אשדוד , קרית נטפים , מצובה , ברק , בורגתה , מבקיעים , כנות ,
ריחן , נס עמים , בית אלפא , אלישיב , נתיב העשרה , כפר אחים , רבבה , נתיב השיירה , בית השיטה , עין החורש , ניר ישראל , כפר ורבורג ,סלעית , רגבה , דבורה , גן יאשיה , ניצן , נווה מבטח ,
שערי תקווה , סער , עין חרוד (איחוד) , גאולי תימן , ניצן ב' , ניר בנים , שקד , שמרת , עין חרוד (מאוחד) , גבעת חיים (איחוד) , ניצנים , אורות ,שבי שומרון , שבי ציון , גדיש , גבעת חיים (מאוחד) , תלמי יפה , שדה עוזיהו , יקיר , שייח' דנון , גן נר , גבעת שפירא , יד מרדכי , שתולים ,
יצהר , יסעור , גבע , הדר עם , זיקים , תלמי יחיאל ,
צופים , יחיעם , גדעונה , המעפיל , עתלית , תימורים ,
רחלים , עטרת , חפצי-בה , חניאל , בת שלמה , ינון ,
דורות , בית חורון , חבר , העוגן , בית חנניה , כפר מצר ,
ארז , דולב , כפר יחזקאל , חבצלת השרון , בית אורן , ניין ,
גבים , עלי , מגן שאול , חרב לאת , בית צבי , סולם ,
איבים , גבע בנימין , מלאה , חיבת ציון , דור , ברוש ,
כפר עזה , גבעון החדשה , מיטב , חופית , עין איילה , בית קמה ,
מפלסים , נוה צוף , מולדת , חגלה , עין הוד , דבירה ,
נחל עוז , חשמונאים , מוקייבלה , כפר הרא"ה , עין כרמל , חצרים ,
ניר עם , כפר אדומים , נאעורה , כפר חיים , גבע כרמל , כרמים ,
אור הנר , כפר האורנים , ניר יפה , כפר מונש , הבונים , להב ,
רוחמה , כוכב השחר , נורית , כפר ויתקין , החותרים , משמר הנגב ,יכיני , כוכב יעקב , אומן , מעברות , כפר גלים , נבטים ,
עין צורים , מעלה לבונה , פרזון , מבואות ים , כרם מהר"ל , שומריה ,
איתן , מעלה מכמש , רם-און , מדרשת רופין , מעגן מיכאל , שובל ,אבן שמואל , מתתיהו , רמת צבי , מכמורת , מעין צבי , תאשור ,
משואות יצחק , מבוא חורון , צנדלה , משמר השרון , מאיר שפיה , תדהר ,
מרכז שפירא , מצפה יריחו , טמרה (יזרעאל) , נעורים , מגדים , בניה ,
נועם , נעלה , טייבה (בעמק) , עולש , נחשולים , בית אלעזרי ,
קוממיות , נחליאל , תל יוסף , אומץ , נווה ים , גן שלמה ,
רווחה , ניל"י , יעל , שושנת העמקים , ניר עציון , גיבתון ,
שפיר , עופרה , יזרעאל , צוקי ים , עופר , גבעת ברנר ,
שלווה , פסגות , עמיעד , יד חנה , קיסריה , קדרון ,
עוזה , רימונים , איילת השחר , כפר ידידיה , שדות ים , גן הדרום ,זבדיאל , שילה , ברעם , שמשית , צרופה , כפר אביב ,
זרחיה , טלמון , דפנה , מחנה יהודית , בצרה , כפר מרדכי ,
עין גדי , גני מודיעין , דן , עדי , בני ציון , מישר ,
עין חצבה , עמיחי , גדות , אלון הגליל , בית יהושע , משגב דב ,
עין תמר , עגור , גונן , אלוני אבא , געש , שדמה ,הר עמשא , עמינדב , הגושרים , אלונים , גליל ים , אלוני הבשן ,
נאות הכיכר , אביעזר , חולתה , בלפוריה , חרוצים , אניעם ,
נווה זוהר , בר גיורא , כפר בלום , בית לחם הגלילית , כפר נטר , אבני איתן ,לא רשום , בקוע , כפר גלעדי , בית שערים , קרית שלמה , בני יהודה ,באקה אל-גרביה , בית מאיר , כפר הנשיא , בית זיד , רשפון , אל-רום ,אלעד , בית נקופה , כפר סאלד , דברת , שפיים , אלי-עד ,
חברון , בית זית , להבות הבשן , עין דור , תל יצחק , עין זיוון ,
אעצם (שבט) , דייר ראפאת , מעין ברוך , גזית , אודים , גשור ,אבו עבדון (שבט) , עין נקובא , מחניים , גבת , יקום , גבעת יואב ,אבו עמאר (שבט) , עין ראפה , מלכיה , גיניגר , בית גוברין , חד-נס ,אבו עמרה (שבט) , עין כרם-בי"ס חקלאי , מנרה , גבעת אלה , בית ניר , חספין ,אבו גוש , אשתאול , משגב עם , חנתון , גלאון , כנף ,אבו ג'ווייעד (שבט) , איתנים , נאות מרדכי , הרדוף , גת (קיבוץ) , כפר חרוב ,אבו קורינאת (שבט) , אבן ספיר , קדרים , הסוללים , כפר הרי"ף , מעלה גמלא ,אבו רובייעה (שבט) , גפן , סאסא , היוגב , כפר מנחם , מרום גולן ,אבו רוקייק (שבט) , גבעת שמש , שדה נחמיה , הושעיה , נחלה , מבוא חמה ,אבו סנאן , גבעת יערים , שניר , כפר ברוך , נגבה , מיצר ,אבו סריחאן (שבט) , גבעת ישעיהו , שמיר , כפר גדעון , קדמה , נטור ,אפיניש (שבט) , גיזו , יפתח , כפר החורש , רבדים , נאות גולן ,עפולה , הראל , יראון , כפר יהושע , שדה יואב , נווה אטי"ב ,
עכו , כפר אוריה , צבעון , מנשית זבדה , סגולה , נוב ,אלפי מנשה , כפר זוהרים , בית קשת , מרחביה (מושב) , ורדון , אודם ,ערערה , כסלון , בית רימון , מרחביה (קיבוץ) , בני דרור , אורטל ,ערערה-בנגב , שריגים (לי-און) , גבעת אבני , מזרע , עין שריד , קלע ,ערד , לוזית , הזורעים , נהלל , עין ורד , קשת ,אריאל , מעלה החמישה , הודיות , רמת דוד , גנות הדר , קדמת צבי ,עראבה , מחסיה , אילניה , שריד , גאולים , רמת מגשימים ,
אסד (שבט) , מטע , כדורי , סואעד (חמרייה) , חירות , רמות ,אשדוד , מסילת ציון , כפר חיטים , שדה יעקב , כפר עבודה , שעל ,אשקלון , מבוא ביתר , כפר קיש , תל עדשים , כפר הס , יונתן ,
עטאוונה (שבט) , מוצא עילית , כפר זיתים , תמרת , כפר יעבץ , נמרוד ,אטרש (שבט) , נחם , לביא , יפעת , משמרת , אספר ,
אזור , נחשון , מסד , ציפורי , ניצני עוז , בת עין ,
בסמ"ה , נטף , מצפה , בקעות , נורדיה , אלעזר ,בסמת טבעון , נחושה , מצפה נטופה , גלגל , פורת , הר גילה ,בת ים , נס הרים , שדה אילן , גיתית , שער אפרים , כרמי צור ,
באר שבע , נתיב הל"ה , שדמות דבורה , חמרה , תנובות , כפר עציון ,באר יעקב , נווה אילן , שרונה , משכיות , ינוב , מעלה עמוס ,בית ג'ן , נווה מיכאל , חצבה , משואה , יעף , מגדל עוז ,בני עי"ש , נווה שלום , עידן , מחולה , צור משה , נווה דניאל ,
בני ברק , אורה , עיר אובות , מכורה , אמציה , נוקדים ,
בית אריה , קרית ענבים , צוקים , נעמ"ה , בני דקלים , קדר ,
בית דגן , קרית יערים(מוסד) , פארן , חמדת , לכיש , ראש צורים ,בית אל , רמת רחל , ספיר , נתיב הגדוד , מנוחה , תקוע ,בית שאן , רמת רזיאל , צופר , נערן , נהורה , עזריה ,בית שמש , שדות מיכה , אדורה , פצאל , נטע , בית חשמונאי ,
ביתר עילית , שואבה , אשכולות , רועי , ניר ח"ן , בית עוזיאל ,
בענה , שורש , חגי , רותם , נוגה , גני הדר ,בנימינה-גבעת עדה , תעוז , כרמל , שדמות מחולה , עוצם , גני יוחנן ,ביר אל-מכסור , טל שחר , מעון , תומר , שדה דוד , גזר ,בועיינה-נוג'ידאת , תרום , מצדות יהודה , יפית , שדה משה , חולדה ,בוקעאתא , תירוש , עתניאל , ייט"ב , שחר , כרמי יוסף ,דבוריה , יד השמונה , פני חבר , מבואות יריחו , שקף , כפר ביל"ו ,דאלית אל-כרמל , ידידה , שני , מרחב עם , תלמים , כפר בן נון ,
דייר אל-אסד , ישעי , שמעה , רוח מדבר , יד נתן , כפר שמואל ,דייר חנא , צפרירים , סוסיה , מחנה טלי , זוהר , מצליח ,
דימונה , זנוח , תלם , אשלים , אליאב , משמר איילון ,
אפרת , זכריה , טנא , עזוז , כרמי קטיף , משמר דוד ,
עיילבון , צלפון , סנסנה , כמהין , בית הלל , נען ,עין מאהל , צרעה , אבטין , משאבי שדה , דישון , נצר סרני ,עין קנייא , צובה , כפר ביאליק , מדרשת בן גוריון , אליפלט , פדיה ,אילת , צור הדסה , כפר המכבי , ניצנה (קהילת חינוך) , כחל , פתחיה ,אלקנה , קציר , כפר הנוער הדתי , ניצני סיני , כרכום , רמות מאיר ,אליכין , אל-עריאן , כפר חסידים א' , חצור הגלילית , משמרות , קרית אתא ,אבן יהודה , אלוני יצחק , כפר חסידים ב' , הרצליה , רגבים , קרית ביאליק ,
פסוטה , ברקאי , ח'ואלד (שבט) , הוד השרון , שדה יצחק , קרית עקרון , פוריידיס , עין עירון , נופית , חולון , שער מנשה , קרית גת , גן יבנה , עין שמר , אורנים , חורה , תלמי אלעזר , קרית מלאכי , גני תקווה , גן השומרון , רמת יוחנן , חורפיש , אום אל-קוטוף , קרית מוצקין ,
גדרה , גן שמואל , ראס עלי , הוזייל (שבט) , אבירים , קרית אונו , ע'ג'ר , כפר גליקסון , שער העמקים , אעבלין , עבדון , קרית שמונה , גבעת שמואל , כפר פינס , אושה , אכסאל , אלקוש , קרית טבעון , גבעת זאב , להבות חביבה , יגור , עילוט , עין יעקב , קרית ים , גבעתיים , מענית , באר אורה , עמנואל , אבן מנחם , קרית יערים , חדרה , מאור , אליפז , עספיא , גיתה , קודייראת א-צאנע(שבט) ,
חיפה , מגל , קוואעין (שבט) , חריש , מייסר , קדומים ,
הר אדר , מי עמי , קצרין , הוואשלה (שבט) , מצר , קרית ארבע ,

ליעוץ ללא עלות וקבלת הצעת מחיר השאירו פרטים

משרדי אדריכלים

מושב קלחים – על היישוב

משרדי אדריכלים מומלצים מושב בנגב, ממוקם מרחק כ-7 ק"מ מנתיבות, נכלל בתחום שיפוטה של מועצה אזורית מרחבים. הישובים הסמוכים לקלחים הם: מצפון- קיבוץ רוחמה, מושב דורות, מדרום – מושב פעמי תש"ז, ממערב- מושב אשבול, נתיבות, היישוב הקהילתי מבועים, מושב תלמי ביל"ו, ממזרח- מושב שדה צבי,  קיבוץ בית קמה. נתיב התחבורה המחבר את היישוב לסביבתו הוא כביש 293 אשר נתיבו עובר מדרום. שם היישוב נקבע בהשראת חווה לגידול תירס שפעלה בסמוך לו.

שטחו של מושב קלחים עומד על כ-5,100 דונמים, מתוך אלה מחכיר המושב כ-1,300 דונם של קרקע חקלאית לחברת "מושבי הנגב" (חברה העוסקת בעיבוד חקלאי של קרקעות בהיקף נרחב בנגב). נכון לשנים האחרונות מרבית המשפחות ביישוב אינן מתפרנסות מחקלאות, לפחות לא כמקור פרנסה עיקרי, אך מרבית חלקות הקרקע החקלאית הסובבות את בתי המגורים עדיין מעובדות. מתוך אותן משפחות אשר עדיין עוסקות בחקלאות ענפי הפעילות המרכזיים הם: לולי תרנגולות, גידול עיזים וחממות גידול שרכים. בשטח היישוב פועלים גם מספר קטן של עסקים קטנים.

מאמרים שיכלים לעניין אתכם ראו גם:

קהילת קלחים מונה כיום כ-590 תושבים וכ-100 בתי אב, כ-76 מאלה משפחות המחזיקות בנחלות והנותרות- משפחות תושבים אשר נקלטו ביישוב במסגרת תוכנית הרחבה קהילתית שבוצעה בו. בין מתקני הציבור והמסחרי ביישוב: בית עם, מתקנ ספורט שונים, בית כנסת, מרפאה, מועדון נוער ועוד. בקלחים פועלים שני גני חובה ופעוטון. את לימודי בית הספר עושים ילדי היישוב בבית הספר היסודי ביישוב הקהילתי מבועים ובתיכון אזורי אותו מפעילה המועצה האזורית. מועצה אזורית מרחבים אחראית גם על הסעת ילדי היישוב אל בתי הספר ובחזרה מדי יום.

ניהולו המוניצפילי של היישוב מסור בידי ועד מקומי הנבחר על ידי כלל בעלי זכות הבחירה בקלחים. במקביל לוועד המקומי פועל ביישוב גם ועד האגודה החקלאית, המייצג את בעלי הנחלות במושב ומופקד על ניהול כלל הנכסים המשותפים להם: קרקעות, תשתיות, ציוד וכו'.

מושב קלחים נוסד בשנת 1954, בתמיכת תנועת ההתיישבות "העובד הציוני", כחלק מתוכנית רחבה יותר שיזמה המדינה להקמת ישובים חקלאים באזורי הספר של ישראל הצעירה וייעודם לקליטת משפחות עולים חדשים שהגיעו בהמוניהם באותן שנים ארצה. מייסדי קלחים היו משפחות עולים ממדינות מרוקו, אירן ותוניסיה. במהלך השנים לאחר מכן נקלטו ביישוב גם משפחות ילידי הארץ.

משרדי אדריכלים קיבוץ געתון – על היישוב

קיבוץ בגליל המערבי, מרחק מספר ק"מ דרומי לנתיבו של כביש 89, נכלל בתחום שיפוטה של מועצה אזורית מטה אשר. הישובים הסמוכים לקיבוץ געתון הם: מצפון- היישוב הקהילתי גרנות הגליל, היישוב הקהילתי מנות, קיבוץ אילון, מדרום – קיבוץ יחיעם, הישוב האקולוגי כליל, ירכא, ממערב – נהריה, מושב בן עמי, קיבוץ כברי, מושב נתיב השיירה, ממזרח- מושב עין יעקב, מעלות-תרשיחא, כפר ורדים. נתיבי התחבורה המרכזיים המחברים את היישוב לסביבתו הם: כביש 89 וכביש 8833 אשר נתיבו צמוד לגבולו הצפוני של היישוב. הגובה הממוצע בשטחו של הקיבוץ עומד על 360 מטרים מעל גובה פני הים, נתון זה בצירוף שטחי החורש הטבעי המקיפים את היישוב והקרבה לים התיכון מעניקים לתושבי הקיבוץ תצפית נוף מרהיבה. שם היישוב נקבע בהשראת נחל הגעתון אשר אפיקו חולף בסמוך לקיבוץ.

קהילת געתון מונה כיום כ-550 תושבים, ברובם אוחזים במעמד חברי קיבוץ מלאים (וכן ילדים ובני נוער). לפני שנים אחדות עבר הקיבוץ, בהחלטת חבריו, למודל קיבוץ מתחדש – מודל קהילתי-כלכלי המתאפיין ברמת שותפות נמוכה יותר מזו של הקיבוץ המסורתי ועדיין כזה המספק לחבריו רשת תמיכה כלכלית וחברתית. בתהליך נלווה למעבר גדל מספר של חברי הקיבוץ המוצאים את פרנסתם שלא במסגרת ענפי הפעילות של הקיבוץ עצמו, אם כעובדים שכירים ואם כבעלי עסקים קטנים בתחומים שונים, דוגמת אספקת שירותים לתיירים ומטיילים באיזור. לצד פעילותם העסקית של יחידים ממשיך קיבוץ געתון לפעול גם כגוף כלכלי, ומחזיק בין היתר ב: מפעל לייצור מוצרי קרטון, מפעל לייצור מכשור רפואי ופעילות חקלאית מגוונת. בשטח הקיבוץ וסביבתו פזורות שטחים חקלאיים אותם מעבד הקיבוץ בענפים: מטעי אבוקדו, מטעי אפרסמון, מטעי בננות, לולי פטמים וגידולי שדה שונים. ככלל למרות ירידת קרנה של החקלאות כמקור פרנסה, קרקע חקלאית המצויה בידי הקיבוץ מעובדת באופן רציף למדי.

מאמרים שיכלים לעניין אתכם ראו גם:

חברי הקיבוץ נהנית מקשת רחבה של שירותים ציבוריים וגישה למתקני ציבור: מרפאה, חנות מכולת, אולם תרבות, מתקני ספורט וכושר, בריכת שחייה ועוד. בקיבוץ פועלות גם מסגרות חינוך והשגחה לגיל הרך. את לימודי בית הספר עושים ילדי געתון בבית הספר היסודי "מעיינות" בקיבוץ כברי הסמוך ובתיכון "אופק" בקיבוץ עברון.

קיבוץ געתון נוסד בשנת 1948, על ידי גרעין של תנועת השומר הצעיר שהתארגן בהונגריה, תחת השם "אחד במאי". חברי הגרעין עלו לא"י לאחר מלחמת העולם השנייה אך נתפסו בדרכם לארץ על ידי שלטונות המנדט הבריטי והוגלו למחנות מעצר בקפריסין, עם שחרורם לאחר הקמת המדינה, שבו לישראל. המיקום שנקבע לגעתון לא היה מקרי ונקשר בקרבות מלחמת העצמאות, כחלק מתוכניתם של המוסדות המייישבים לבסס את החזקה היהודית על שטחים שנועדו בתוכנית החלוקה למדינה הפלסטינית אך נתפסו על ידי צה"ל.

בשנים לאחר המעבר למודל קיבוץ מתחדש שב קיבוץ געתון לקלוט חברים חדשים בקהילתו, כחלק ממהלך זה נוספי לשטחי המגורים שכונות חדשות ובהן כ-90 יחידות מגורים.

קרקעות בנופית

תמונה: היישוב נופית והשטחים סביבו. גוגל מפות

משרדי אדריכלים נופית – תעודת זהות מקומית

ישוב קהילתי בגליל התחתון. הישובים הסמוכים לנופית הם: מצפון – כפר ראס עלי, מדרום – כפר חילף ורמת טבעון, ממערב- כפר אבטין והעיירה רכסים וממזרח – קיבוץ הרדוף, כפר ערב אל גנאדי והעיירה כעביה-טבאש-חג'אג'רה. מבחינה מוניציפלית היישוב נכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית זבולון. אוכלוסיית היישוב מונה כיום כ-2,900 תושבים (כ-700 משפחות). נופית ממוקם על רכס קושט בגבעות אלונים, בגובה ממוצע של 213 מ' מעל פני הים. היישוב מוקף שטחים פתוחים ממרבית עבריו, בעיקר שטחי חורש טבעי.

נתיב התחבורה המרכזי המחבר את היישוב לשאר חלקי הארץ הוא כביש 762. מערכת החינוך בנופית כוללת מסגרות השגחה וטיפול לגיל הרך ובית ספר יסודי. את לימודי החט"ב והתיכון עושים ילדי היישוב בבית ספר בקיבוץ יגור הסמוך. בין מבני הציבור ביישוב: מרכז ספורט ונופש הכול בריכה ציבורית, אולם ספורט, אולם מופעים, בית כנסת ומועדון נוער. ענייניו המוניציפליים של היישוב מנוהלים על ידי ועד מקומי הנבחר על ידי כלל התושבים.

מאמרים שיכלים לעניין אתכם ראו גם:

היישוב הקהילתי נופית הוקם בשנת 1987 ביוזמת גרעין התיישבות של משפחות צעירות אשר ביקשו להקים ישוב לא חקלאי, בעל איכות חיים כפרית. הקמת היישוב זכתה לתמיכת הממשלה בעיקר בשל הרצון להרחיב את ההתיישבות היהודית באיזור. במהלך שנות ה-90 יזמה ממשלת ישראל (באמצעות מנהל מקרקעי ישראל) תוכנית להרחבה משמעותית של היישוב. בתי השכונה החדשה (נקראה – נופית הצעירה) שהתווספה ליישוב אוכלסו בשלהי שנות ה-90.

על אף שנופית לא הוקם כמושב, התושבים המייסדים התאגדו גם כן במסגרת אגודה משותפת (במודל מקביל לאגודות החקלאיות במושבים). התושבים שהתווספו ליישוב לא הצטרפו לאגודה הקיימת והתאגדו במסגרת ועד מקומי, כך שלמעשה התקיימה הפרדה בניהול המוניציפלי של הישוב בין איזור ההתיישבות המקורי לשכונה החדשה. ההפרדה יצרה מתח חברתי בין שתי האוכלוסיות ועל כן הוחלט לפעול לביטולה. ב-2003 התכנסו שני חלקי היישוב תחת ועד מקומי אחד.

משרדי אדריכלים מושב בן עמי – על היישוב

מושב בצפון, ממוקם  ממזרח לעיר נהריה ובהתאם גם לחוף הים התיכון, נכלל בתחום שיפוטה של מועצה אזורית מטה אשר. הישובים הסמוכים לבן עמי הם: מצפון- מושב בצת, העיירה שלומי, קיבוץ מצובה, מדרום- מושב נתיב השיירה, הכפר השיתופי נס עמים, קיבוץ בית העמק, ממערב- העיר נהריה, ממזרח – קיבוץ כברי, היישוב הקהילתי נווה זיו, קיבוץ געתון. שם היישוב נקבע לזכרו של בן עמי פכטר, מג"ד בחטיבת כרמלי אשר נפל במהלך הקרבות באיזור במלחמת העצמאות.

מושב בן עמי ממוקם כאמור בסמיכות לעיר נהריה, והבתים הממוקמים בצידו המערבי מרוחקים מאות מטרים בלבד מן הבתים בשכונת נווה יצחק רבין בנהריה. הקרבה לעיר הפכה את המושב ליעד מבוקש בקרב משפרי דיור באיזור, עניין שבא לידי ביטוי גם במחירי הנכסים ביישוב. יש לציין כי למרות הקרבה לעיר, בן עמי מצוי בלב שטח פתוח ברובו, את בתי היישוב מקיפות חלקות קרקע חקלאית מעובדות (מרבית שטחו של היישוב, כ-3,000 דונם, הינו קרקעות חקלאיות) ובהתאם החקלאות הינה עדיין מקור פרנסה משמעותי עבור התושבים. בין ענפי החקלאות הנפוצים בקרב חקלאי בן עמי: מטעי אבוקדו, מטעי פירות טרופיים (אננס, פפאיה, ליצ'י, מנגו, אנונה ועוד), גידול פרחים ומחלבות עזים. נתיב התחבורה המרכזי המחבר את היישוב לסביבתו הוא כביש 89 אשר נתיבו עבור בגבולו הצפוני של המושב, מעברו השני של הכביש מצוי בית החולים- המרכז הרפואי לגליל.

קהילת המושב מונה כיום כ-740 תושבים, אלה נחלקים בין בני 65 משפחות המחזיקות בנחלות (משקים חקלאיים בני מספר דונם כל אחד) ו-65 משפחות נוספות המאכלסות את בתי שכונת ההרחבה שנבנתה ביישוב (65 מגרשים בני חצי דונם כל אחד). משפחות בעלות הנחלות במושב מאוגדות במסגרת אגודה חקלאית – גוף כלכלי-שיתופי אשר נוסד על מנת לאפשר לחקלאים לאחד משאבים, ידע, ציוד, מערכי שיווק וכו' במסגרת פעילותם החקלאית. כיום עיקר עיסוקה של האגודה הוא בניהול הנכסים המשותפים לחבריה: קרקעות, מבנים, ציוד, מערכות תשתית וכו' ובניהול הקשר בין החקלאים לרשות מקרקעי ישראל המחכירה להם את אדמותיהם. ניהולה של האגודה מצוי בידי ועד הנחבר על ידי אסיפת חברי האגודה. תושבי שכונת ההרחבה בבן עמי אינם חברים באגודה החקלאית, אך משתתפים בבחירת ועד מקומי, הגוף המופקד על ניהולו המוניצפלי של המושב ונבחר על ידי כלל בעלי זכות הבחירה ביישוב. בעבר שימש ועד האגודה גם כוועד מקומי, אולם פס"ד של בג"צ בעניין זה בראשית שנות ה-200 אילץ את המושבים בישראל להקים ועדים מקומיים עצמאיים מוועדי האגודות החקלאיות. הועד המקומי מופקד על ניהול תחומים כגון: בטחון, חינוך, נוי, תשתיות וכו'.

מושב בן עמי וסביבתו (מקור- גוגל מפות)

תושבי בן עמי נהנים מגישה למגוון מתקנים ומבני ציבור: בית עם, מרפאה, תחנת דלק, חנות מכולת, מועדון נוער, מתקני ספורט וכושר ועוד. ביישוב פעולות גם מסגרות חינוך והשגחה לגיל הרך (עד גילאי בית ספר), בגילאים מאוחרים יותר עוברים הילידם ללמוד בבתי ספר אזוריים אותם מפעילה מועצה אזורית מטה אשר, המועצה אחראית גם על הפעלתו של מערך הסעות יומי אל מוסדות החינוך ובחזרה.

מושב בן עמי נוסד בשנת 1949, בתום מלחמת העצמאות, על ידי קבוצת חיילים משוחררים, ברובם לוחמים בחטיבות הפלמ"ח, אשר חברו לגרעין התיישבות של בני עליית הנוער. לצרוך הקמת היישוב העבירה המדינה לידי המייסדים כ-3,000 דונם מאדמותיהם של כפרים ערביים אשר נכבשו ופונו במהלך מלחמת העצמאות. בשנים הראשונות לתולדות היישוב התגלעו עימותים תכופים בין התושבים ובין קבוצה מתושבי הכפרים הערביים אשר ניסו לשוב לאדמותיהם. הפרשה הגיעה לסופה בשנת 1953 כאשר העבירה המדינה לידי התושבים הערביים קרקעות חלופיות. במשך עשרות שנים היתה החקלאות מקור הפרנסה העיקר של אנשי בן עמי. בשנות ה-80 נקלעה החקלאות בישראל למשבר כלכלי חריף אשר פגע במרבית העוסקים בתחום. החל מאותן שנים פנו משפחות בבן עמי למצוא מקורות פרנסה חלופיים. כיום מתקיימת ביישוב פעילות עניפה בתחום האירוח הכפרי והתיירות, אשר הקנתה לבן עמי מעמד של "כפר תיירותי" מטעם משרד התיירות (מעמד המקנה תקציב לשיפור תשתיות). במקביל חלק מן התושבים מתפרנסים מיזמות קטנה בתחומים שונים ובעבודה מחוץ לתחומי היישוב.

נכון לימים אלו בידי מערכת האתר אין מידע נקודתי לגבי הצעות לרכישת קרקע חקלאית באיזור בנגב בו מתוכננת לקום עיר הבה"דים.

משרדי אדריכלים עיר הבה"דים – תעודת זהות מקומית

"עיר הבהד"ים" הוא הכינוי המקובל לקריית ההדרכה של צה"ל בנגב – מקבץ בסיסים צבאיים המוקם בימים אלו בשטח בן כ-1,600 דונם, הסמוך לצומת הנגב (מפגש כביש 40 וכביש 224), כ-17 ק"מ דרומית לבאר שבע וכ-8 ק"מ צפונית לירוחם. מבחינה מוניציפלית ממוקת עיר הבה"דים בשטחה של המועצה האזרוית רמת הנגב. שמה הרשמי של עיר הבה"דים הוא – קריית בן-גוריון. עיר הבה"דים נבנית על מנת שניתן יהיה להעתיק אליה 8 בסיסי הדרכה (בה"ד) צה"ליים, הממוקמים כיום במיקומים שונים במרכז הארץ: ת"א, רמת גן, צריפין, בית ליד, צומת מסמיה, פרדס חנה, גלילות.

למיזם עיר הבה"דים שלוש מטרות עיקריות: פינוי שטחים באיזורי ביקוש נדל"ני במרכז הארץ, הטמעת טכנולוגיות מתקדמות בבסיסי צה"ל ובראש ובראשונה- קידום איזור הנגב. בהתאם לחזון זה תכנון עיר הבהד"ים כולל גם מעטפת אזרחית נרחבת, מלבד הבסיסים עצמם, אשר תכלול: יחידות דיור עבור אנשי קבע, מרכזים מסחריים, מתקני ספורט, מוסדות חינוך ועוד. ההערכה היא כי עיר הבה"דים תגרום לאלפי אנשי קבע להעתיק את מקום מגוריהם לאיזור הנגב הצפוני. מלבד אנשי קבע צפויה העיר למשוך נותני שירותים ובעלי מקצוע שונים. לכך יש להוסיף גם את נוכחותם של אלפי חיילי חובה בבסיסים עצמם. נוכחות המייצרת גם היא נפח פעילות כלכלית לא מבוטל. מהלכים אלו צפויים להזניק את פיתוח האיזור קדימה וכבר החלו להשפיע על רמת מחיר הקרקעות ונכסי הנדל"ן בסמוך לעיר המתוכננת.

מאמרים שיכלים לעניין אתכם ראו גם:

רשימת הבסיסים הצפויים לאכלס את המתחם: בסיס הטירונות – מחנה 80, בה"ד 7 – בסיס ההדרכה של חיל קשר, בה"ד 6 – בסיס ההדרכה של חיל לוגסטיקה, בה"ד 10 – בסיס ההדרכה של חיל רפואה, בה"ד 11- בסיס ההדרכה של חיל שלישות, בה"ד 13- בסיס ההדרכה של משטרה צבאית, בה"ד 15- בסיס ההדרכה של חיל המודיעין, בה"ד 20 – בסיס ההדרכה של חיל חימוש ובסיס ההדרכה של חיל חינוך. עם השלמת העברתם של בסיסים אלו, צפויה עיר הבה"דים לשמש כיעד להעתקתם של בסיסים נוספים.

עלותה של התוכנית השאפתנית, מוערך בסכום של כ-9 מיליארד ש"ח. מקור רוב המימון היא התמורה הצפויה להתקבל למדינה עם פינוי שטח הבסיסים במרכז הארץ. מרבית עבודות התשתית והבנייה במיזם יבוצעו על ידי חברות פרטיות שזכו במכרזים שהפירסם משרד הביטחון. העתקת הבסיסים צפויה להסתיים (על פי התכנון) בשנת 2015. האיזור בו מוקמת עיר הבה"דים הוא שומם לגמרי ועל כן עד להקמת עיר הבה"דים, האדמות באיזור היו בעלות ערך כלכלי נמוך למדי. ההנחה סבירה היא כי בעלי הקרקעות באיזור יהנו מעלייה בערך הקרקעות. יש לציין כי מרבית האדמות באיזור הן אדמות מדינה.

משרדי אדריכלים מושב בצת – על היישוב

מושב בגליל המערבי, גובל בשטחה של העיירה שלומי ומרוחק מרחק ק"מ ספורים מגבול ישראל-לבנון ומחוף הים התיכון, נכלל בתחום שיפוטה של מועצה אזורית מטה אשר. הישובים הסמוכים לבצת הם: מצפון- קיבוץ ראש הנקרה, מדרום- נהריה, קיבוץ כברי, מושב בן עמי, ממזרח- שלומי, קיבוץ מצובה, קיבוץ חניתה, ממערב- מושב לימן. שם היישוב נקבע בהשראת ישוב עברי קדום ששכן במקום, אשר שמו השתרש בשמו של כפר ערבי "אל-באסה" גם הוא באותו מיקום. נתיב התחבורה המרכזי המחבר את המושב לסביבתו הוא כביש 899 אשר נתיבו חולף מצפון למושב. בסמוך ליישוב עובר אפיקו של נחל בצת.

שטחו של מושב בצת עומד על כ-2,200 דונמים ואלה נחלקים בין שטח בנוי מצומצם והחלק הארי- חלקות קרקע חקלאית מעובדת. גם השטחים המקיפים את המושב הינם ברובם שטחים חקלאיים, כך שגם בראשית המאה ה-21 משמר היישוב את אופיו הכפרי-חקלאי. עניפי החקלאות הנפוצים בקרב חקלאי בצת הם: מטעי אבוקדו, מטעי בננות, גידול פרחים, לולי הודו, רפתות וגידולי שדה שונים. עם זאת מקומה המרכזי של החקלאות כמקור פרנסתם של התושבים הצטמצם בעשורים האחרונים, בעיקר בשל ההרעה המתמשכת בכדאיות הכלכלית הטמונה בתחום זה. מנגד התפתחה ביישוב פעילות עניפה בתחום האירוח הכפרי והתיירות, בזכותה קיבל היישוב מעמד של "כפר תיירות" מטעם משרד התיירות, מעמד אשר הקנה לו תקציב ממשלתי לשדרוג ופיתוח תשתיות. לצד הפעילות החקלאית והתיירותית, לא מעט מתושבי בצת מתפרנסים כיום מעבודה, בין אם כשכירים ובין אם כעצמאים, מחוץ לגבולות היישוב.

מאמרים שיכלים לעניין אתכם ראו גם:

קהילת מושב בצת מונה כיום כ-260 תושבים ואלה נהנים ממגוון שירותים קהילה וגישה למבני ציבור דוגמת: מרפאה, בית עם, מועדון נוער, מתקני ספורט וכושר ועוד. ביישוב פעולות מסגרות חינוך והשגחה לגיל הרך וכן בית ספר יסודי המשמש כביית ספר אזורי. את לימודי החט"ב והתיכון עושים ילדי היישוב בבתי ספר בישובים סמוכים, דוגמת זה הפועל בקיבוץ כברי ולשם כך מפעילה המועצה האזורית מטה אשר מערך הסעות יומי מסודר. תוכניות שונות לביצוע הרחבה קהילתית ביישוב טרם זכו לאישור מצד גופי התכנון ועל כן נכון לעת זו מרבית המשפחות ביישוב מחזיקות בנחלות (משקים חקלאיים בני מספר דונמים) ומאוגדות במסגרת אגודה חקלאית, גוף אשר במקור נוסד על מנת לאפשר לחקלאים לשתף פעולה ולאחד משאבים וכיום עוסק בעיקר בניהול הנכסים המשותפים לחבריו: קרקעות חקלאיות, מבנים, ציוד, מערכות תשתית ועוד. ניהולו המוניציפלי של המושב מסור בידי ועד מקומי הנבחר על ידי כלל בעלי זכות הבחירה בבצת.

מושב בצת הוקם בשנת 1949 ביוזמת המדינה והמוסדות המיישבים וכחלק מתוכנית מקיפה יותר להקמת ישובים חקלאיים באזורי הספר של המדינה הצעירה ויישובם במשפחות עולים חדשים שהגיעו בהמוניהם באותן שנים. תושביו המייסדים של בצת היו משפחות עולים מיוגוסלביה ומרומניה. מושב בצת הוקם על אדמותיו של כפר ערבי ששכן במקום אשר פונה במהלך מלחמת העצמאות ואדמותיו היו לאדמות מדינה והוחכרו ככאלה לתושבים המייסדים. שנתיים לאחר הקמת היישוב קבוע התושבים את מושבם באתר קבע שהיה מרוחק מעט מהשטח בו הקום היישוב המקורי. השנים הראשונות בתולדות בצת לא היו קלות לתושביו, בין היתר בשל מיקומו המרוחק, קרבתו לגבול ותשתיות לא מפותחות. על מנת לסייע לתושבים בפרנסתם הועסקו רבים מהם בעבודות ייעור על ידי קק"ל, עד אשר ביססו את פעילותם החקלאית העצמאית. בשנת 1956 הוקמה בסמוך למושב העיירה שלומי, בה שוכנו מאות משפחות עולים חדשים ממרוקו וטוניסיה במבני שיכונים.

משרדי אדריכלים קיבוץ יחיעם – על היישוב

קיבוץ בגליל המערבי הממוקם בתחום שיפוטה של מועצה אזורית מטה אשר. הישובים הסמוכים ליחיעם הם: מצפון- קיבוץ געתון, מושב עין יעקב, מדרום – הישוב הקהילתי כליל, העיירה יאנוח ג'ת, כפר ירכא, ממערב- כפר א-שייח' דנון, מושב נתיב השיירה, נהריה, ממערב – כפר ורדים, מעלות תרשיחא. נתיבי התחבורה המרכזיים המחברים את היישוב לסביבתו הם: כביש 8833 וכביש 89. גובהו ממוצע של היישוב הוא 400 מטרים מעל פני הים והוא שוכן למרגלות מבצר צלבני – מבצר יחיעם, אשר שטחו מוכרז כגן לאומי. הישוב סובב כולו בשטחי חורש טבעי המספקים לתושבי הקיבוץ תצפית נוף טבע ירוקה ומרהיבה. שם הקיבוץ נקבע לזכרו של יחיעם וייץ, אחד מלוחמי הפלמ"ח אשר נפל במבצע "ליל הגשרים".

בשנת 2001 עבר קיבוץ יחיעם תהליך הפרטה חלקי והוא פועל כיום במתכונת קיבוץ מתחדש, מודל היוצר זיקה בין הכנסתו של חבר קיבוץ לתקציב אותו הוא מקבל מהקיבוץ. במקביל ממשיך הקיבוץ לספק לחבריו רשת הגנה סוציאלית מסוימת הכוללת גם שיכון בבית דיור מוגן בקיבות לאכלוסיה הקשישה. גם במתכונתו המופרטת חלקית ממשיך יחיעם לקיים פעילות כלכלית עניפה כגוף כלכלי שיתופי, בכלל זה ניתן למנות את מפעל הנקניקים "מעדני יחיעם", פעילות עניפה בתחום האירוח הכפרי תחת הכותרת "טבע ביחיעם" וכן פעילות לא מבוטלת בענפי חקלאות שונים. בין היתר מחזיק הקיבוץ ב-1,470 דונם של קרקע חקלאית עליה גדלים מטעי פירות, כרמי זיתים, כרמי תאנים, פרדסי הדרים וכן שטחים נוספים המשמשים לגידול חיטה וגידול שדה אחרים וכן להפעלת לול פטם.

קהילת הקיבוץ מונה כיום כ-550 תושבים, כ-30 אחוז מאלה מחזיקים במעמד חברי קיבוץ מלאים והנותרים הינם: ילדים, בני נוער, חיילים ותושבים שאינם חברים. חברי הקיבוץ נהנים משורה רחבה של שירותי קהילה ומתקנים ציבוריים: מרפאה, סופרמרקט, מתקני ספורט וכושר, בריכת שחייה, פאב, גן משחקים, מכבסה, מועדון נוער, חוות סוסים, תחנת דלק ועוד. מסגרות החינוך והשגחה בקיבוץ מיועדים לגיל הרך בלבד ובגילאי בית הספר עוברים הילדים ללמוד בבתי ספר בישובים סמוכים: בי"ס אזורי "מעיינות" בקיבוץ כברית בית החינוך האזורי "אופק" בקיבוץ עברון. בשנים האחרונות משקיע הקיבוץ מאמצים בלתי מבוטלים להגדלת מספר התושבים בו באמצעות קליטת בנים חוזרים וכן משפחות צעירות משאר חלקי הארץ, ולשם כך יזם וקידם את בניייתה של שכונת הרחבה קהילתית.

קיבוץ יחיעם נוסד בשנת 1946 על ידי גרעין "השומר הצעיר" שהורכב מבני היישוב בא"י ומעולים ממדינות אירופה. לשם הקמת היישוב הקצתה קק"ל קרקעות אשר נרכשו מבעליהם הערבים בשנים לפני כן. השנים הראשונות בתולדות היישוב היו קשות לחבורת המייסדים בעיקר בשל היעדר תשתיות וריחוק ממרכז הישוב היהודי בא"י. במהלך מלחמת העצמאות הצליחו הכוחות הערבים לנתק את יחיעם מסביבתו ולהטיל עליו מצור ממושך אשר נפרץ על ידי צה"ל רק במאי 1948. בתום המלחמה החלה תנופת פיתוח ביחיעם והיקף פעילותו החקלאית גדל בצורה משמעותית. במהלך השנים לאחר מכן נקלטו בקיבוץ גרעיני התיישבות ממדינות דרום אמריקה וצרפת.

משרדי אדריכלים קיבוץ אפק – על היישוב

קיבוץ בדרום עמק זבולון ובסביבת הקריות הסמוכות לעיר חיפה. נכלל בתחום שיפוטה של מועצה אזורית מטה אשר. הישובים הסמוכים לאפק הם: מצפון- העיירה ג'דיידה מכר, מושב אחיהוד, כפר יאסיף, מדרום- קרית אתא, קיבוץ רמת יוחנן,  ממערב – קרית ביאליק, קרית ים, קרית מוצקין, ממזרח- שפרעם, אעבלין, היישוב הקהילתי מצפה אבי"ב. נתיבי התחבורה המרכזיים המחברים את היישוב לסביבתו הם:  כביש 79 אשר נתיבו חולף בסמוך לגבולו הדרומי של היישוב וכביש 781. לצד קרבתו לישובים עירוניים המתאפיינים בבנייה צפופה, יש לציין כי אפק שוכן במרחב שרובו ככולו קרקעות חקלאיות (ברובן המכריע מעובדות). ניגוד זה, בין הקרבה לעירוניות מחד והנוף הכפרי-חקלאי מנגד הפך את אפק לישוב בעל משיכה ברורה למשפרי דיור מהאיזור, המבקשים איכות חיים כפרית.

קיבוץ אפק נמצא כאמור בליבו של איזור חקלאי ולעניין זה יש ביטוי במשק הקיבוץ אשר בו עדיין נודעת חשיבות לא מבוטלת לפעילות חקלאית (אל מול ירידת קרנה של החקלאות בכלכלת מרבית הישובים הכפריים בישראל), בידי הקיבוץ נמצאים כמה אלפי דונם של קרקע חקלאית ואלה מנוצלים לפעילות בענפים: גידולי שדה (תחמיץ, כותנה, בוטנים, אבטחים ועוד), גידול ירקות (בעיקר עגבניות), מטעים (אפרסמונים, אבוקדו), לול ורפת חלב. לצד הפעילות החקלאית כולל משק הקיבוץ גם פעילות תעשייתית: מפעל "מגו אפק" לייצור מיכשור רפואי, מפעל "אסיב" לייצור סריגים, מפעל "חיננית" המייצר בובות ומוצרי בד אחרים. לפני מספר שנים ערב הקיבוץ תהליך הפרטה והוא פועל כיום במודל קיבוץ מתחדש בו התקציב לו זוכה חבר קיבוץ נגזר מתרומתו הכלכלית להכנסות הקיבוץ, זאת לצד רשת תמיכה והגנה סוציאלית המוענקת לחברים. הפרטת הקיבוץ שבאה לצד השגת איזון במצבו הכלכלי הביאה בהמשך למהלך להגדלת קהילת הקיבוץ באמצעות קליטת חברים חדשים ועל ידי הוצאתה לפועל של תוכנית הרחבה קהילתית ושיווק מגרשים למשפחות במתכותנ – תושבים שאינם חברי קיבוץ אך נכללים בקהילת היישוב.

מאמרים שיכלים לעניין אתכם ראו גם:

קהילת אפק כוללת כיום כ-550 תושבים, רובם חברי קיבוץ והיתר ילדים, בני נוער, חיילים ותושבים שאינם חברים. תושבי אפק נהנים ממגוון שירותי קהילה ומתקני ציבור דוגמת: בריכת שחייה, מתקני ספורט וכושר, מכולת, מרפאה, ספריה, מכבסה, מועדון נוער, מועדון חברים ועוד. מערכת החינוך בקיבוץ כוללת מסגרות חינוך והשגחה לפעוטות ועד סיום גן חובה וכן בית ספר יסודי (המשמש כבית ספר אזורי). את לימודי החט"ב והתיכון עושים ילדי הקיבוץ בבתי ספר בקיבוצים סמוכים: קיבוץ כברי וקיבוץ אילון. המועצה האזורית מטה אשר מפעילה מערך הסעות יומי המביא את הילדים אל בתי הספר ובחזרה לביתם.

קיבוץ אפק נוסד על ידי חברי גרעין התיישבות של תנועת הקיבוץ המאוחד שגובש ביוזמת התנועה בשנת 1935,על מנת להעביר את העבודה בנמל חיפה לידי פועלים יהודים. ב-1939 עלה הגרעין על הקרקע וייסד את היישוב "משמר הים" (במסגרת מבצע "חומה ומגדל") במפרץ עכו, זאת במטרה להקים יישוב חקלאי אשר יתבסס על פעילות דיג. הנסיון כשל וב-1947 הועתק הקיבוץ למיקומו הנוכחי (על אדמות קק"ל).

משרדי אדריכלים קיבוץ יחיעם – על היישוב

קיבוץ בגליל המערבי הממוקם בתחום שיפוטה של מועצה אזורית מטה אשר. הישובים הסמוכים ליחיעם הם: מצפון- קיבוץ געתון, מושב עין יעקב, מדרום – הישוב הקהילתי כליל, העיירה יאנוח ג'ת, כפר ירכא, ממערב- כפר א-שייח' דנון, מושב נתיב השיירה, נהריה, ממערב – כפר ורדים, מעלות תרשיחא. נתיבי התחבורה המרכזיים המחברים את היישוב לסביבתו הם: כביש 8833 וכביש 89. גובהו ממוצע של היישוב הוא 400 מטרים מעל פני הים והוא שוכן למרגלות מבצר צלבני – מבצר יחיעם, אשר שטחו מוכרז כגן לאומי. הישוב סובב כולו בשטחי חורש טבעי המספקים לתושבי הקיבוץ תצפית נוף טבע ירוקה ומרהיבה. שם הקיבוץ נקבע לזכרו של יחיעם וייץ, אחד מלוחמי הפלמ"ח אשר נפל במבצע "ליל הגשרים".

בשנת 2001 עבר קיבוץ יחיעם תהליך הפרטה חלקי והוא פועל כיום במתכונת קיבוץ מתחדש, מודל היוצר זיקה בין הכנסתו של חבר קיבוץ לתקציב אותו הוא מקבל מהקיבוץ. במקביל ממשיך הקיבוץ לספק לחבריו רשת הגנה סוציאלית מסוימת הכוללת גם שיכון בבית דיור מוגן בקיבות לאכלוסיה הקשישה. גם במתכונתו המופרטת חלקית ממשיך יחיעם לקיים פעילות כלכלית עניפה כגוף כלכלי שיתופי, בכלל זה ניתן למנות את מפעל הנקניקים "מעדני יחיעם", פעילות עניפה בתחום האירוח הכפרי תחת הכותרת "טבע ביחיעם" וכן פעילות לא מבוטלת בענפי חקלאות שונים. בין היתר מחזיק הקיבוץ ב-1,470 דונם של קרקע חקלאית עליה גדלים מטעי פירות, כרמי זיתים, כרמי תאנים, פרדסי הדרים וכן שטחים נוספים המשמשים לגידול חיטה וגידול שדה אחרים וכן להפעלת לול פטם.

קהילת הקיבוץ מונה כיום כ-550 תושבים, כ-30 אחוז מאלה מחזיקים במעמד חברי קיבוץ מלאים והנותרים הינם: ילדים, בני נוער, חיילים ותושבים שאינם חברים. חברי הקיבוץ נהנים משורה רחבה של שירותי קהילה ומתקנים ציבוריים: מרפאה, סופרמרקט, מתקני ספורט וכושר, בריכת שחייה, פאב, גן משחקים, מכבסה, מועדון נוער, חוות סוסים, תחנת דלק ועוד. מסגרות החינוך והשגחה בקיבוץ מיועדים לגיל הרך בלבד ובגילאי בית הספר עוברים הילדים ללמוד בבתי ספר בישובים סמוכים: בי"ס אזורי "מעיינות" בקיבוץ כברית בית החינוך האזורי "אופק" בקיבוץ עברון. בשנים האחרונות משקיע הקיבוץ מאמצים בלתי מבוטלים להגדלת מספר התושבים בו באמצעות קליטת בנים חוזרים וכן משפחות צעירות משאר חלקי הארץ, ולשם כך יזם וקידם את בניייתה של שכונת הרחבה קהילתית.

קיבוץ יחיעם נוסד בשנת 1946 על ידי גרעין "השומר הצעיר" שהורכב מבני היישוב בא"י ומעולים ממדינות אירופה. לשם הקמת היישוב הקצתה קק"ל קרקעות אשר נרכשו מבעליהם הערבים בשנים לפני כן. השנים הראשונות בתולדות היישוב היו קשות לחבורת המייסדים בעיקר בשל היעדר תשתיות וריחוק ממרכז הישוב היהודי בא"י. במהלך מלחמת העצמאות הצליחו הכוחות הערבים לנתק את יחיעם מסביבתו ולהטיל עליו מצור ממושך אשר נפרץ על ידי צה"ל רק במאי 1948. בתום המלחמה החלה תנופת פיתוח ביחיעם והיקף פעילותו החקלאית גדל בצורה משמעותית. במהלך השנים לאחר מכן נקלטו בקיבוץ גרעיני התיישבות ממדינות דרום אמריקה וצרפת.

משרדי אדריכלים קיבוץ אפק – על היישוב

קיבוץ בדרום עמק זבולון ובסביבת הקריות הסמוכות לעיר חיפה. נכלל בתחום שיפוטה של מועצה אזורית מטה אשר. הישובים הסמוכים לאפק הם: מצפון- העיירה ג'דיידה מכר, מושב אחיהוד, כפר יאסיף, מדרום- קרית אתא, קיבוץ רמת יוחנן,  ממערב – קרית ביאליק, קרית ים, קרית מוצקין, ממזרח- שפרעם, אעבלין, היישוב הקהילתי מצפה אבי"ב. נתיבי התחבורה המרכזיים המחברים את היישוב לסביבתו הם:  כביש 79 אשר נתיבו חולף בסמוך לגבולו הדרומי של היישוב וכביש 781. לצד קרבתו לישובים עירוניים המתאפיינים בבנייה צפופה, יש לציין כי אפק שוכן במרחב שרובו ככולו קרקעות חקלאיות (ברובן המכריע מעובדות). ניגוד זה, בין הקרבה לעירוניות מחד והנוף הכפרי-חקלאי מנגד הפך את אפק לישוב בעל משיכה ברורה למשפרי דיור מהאיזור, המבקשים איכות חיים כפרית.

קיבוץ אפק נמצא כאמור בליבו של איזור חקלאי ולעניין זה יש ביטוי במשק הקיבוץ אשר בו עדיין נודעת חשיבות לא מבוטלת לפעילות חקלאית (אל מול ירידת קרנה של החקלאות בכלכלת מרבית הישובים הכפריים בישראל), בידי הקיבוץ נמצאים כמה אלפי דונם של קרקע חקלאית ואלה מנוצלים לפעילות בענפים: גידולי שדה (תחמיץ, כותנה, בוטנים, אבטחים ועוד), גידול ירקות (בעיקר עגבניות), מטעים (אפרסמונים, אבוקדו), לול ורפת חלב. לצד הפעילות החקלאית כולל משק הקיבוץ גם פעילות תעשייתית: מפעל "מגו אפק" לייצור מיכשור רפואי, מפעל "אסיב" לייצור סריגים, מפעל "חיננית" המייצר בובות ומוצרי בד אחרים. לפני מספר שנים ערב הקיבוץ תהליך הפרטה והוא פועל כיום במודל קיבוץ מתחדש בו התקציב לו זוכה חבר קיבוץ נגזר מתרומתו הכלכלית להכנסות הקיבוץ, זאת לצד רשת תמיכה והגנה סוציאלית המוענקת לחברים. הפרטת הקיבוץ שבאה לצד השגת איזון במצבו הכלכלי הביאה בהמשך למהלך להגדלת קהילת הקיבוץ באמצעות קליטת חברים חדשים ועל ידי הוצאתה לפועל של תוכנית הרחבה קהילתית ושיווק מגרשים למשפחות במתכותנ – תושבים שאינם חברי קיבוץ אך נכללים בקהילת היישוב.

מאמרים שיכלים לעניין אתכם ראו גם:

קהילת אפק כוללת כיום כ-550 תושבים, רובם חברי קיבוץ והיתר ילדים, בני נוער, חיילים ותושבים שאינם חברים. תושבי אפק נהנים ממגוון שירותי קהילה ומתקני ציבור דוגמת: בריכת שחייה, מתקני ספורט וכושר, מכולת, מרפאה, ספריה, מכבסה, מועדון נוער, מועדון חברים ועוד. מערכת החינוך בקיבוץ כוללת מסגרות חינוך והשגחה לפעוטות ועד סיום גן חובה וכן בית ספר יסודי (המשמש כבית ספר אזורי). את לימודי החט"ב והתיכון עושים ילדי הקיבוץ בבתי ספר בקיבוצים סמוכים: קיבוץ כברי וקיבוץ אילון. המועצה האזורית מטה אשר מפעילה מערך הסעות יומי המביא את הילדים אל בתי הספר ובחזרה לביתם.

קיבוץ אפק נוסד על ידי חברי גרעין התיישבות של תנועת הקיבוץ המאוחד שגובש ביוזמת התנועה בשנת 1935,על מנת להעביר את העבודה בנמל חיפה לידי פועלים יהודים. ב-1939 עלה הגרעין על הקרקע וייסד את היישוב "משמר הים" (במסגרת מבצע "חומה ומגדל") במפרץ עכו, זאת במטרה להקים יישוב חקלאי אשר יתבסס על פעילות דיג. הנסיון כשל וב-1947 הועתק הקיבוץ למיקומו הנוכחי (על אדמות קק"ל).

משרדי אדריכלים קיבוץ יחיעם – על היישוב

קיבוץ בגליל המערבי הממוקם בתחום שיפוטה של מועצה אזורית מטה אשר. הישובים הסמוכים ליחיעם הם: מצפון- קיבוץ געתון, מושב עין יעקב, מדרום – הישוב הקהילתי כליל, העיירה יאנוח ג'ת, כפר ירכא, ממערב- כפר א-שייח' דנון, מושב נתיב השיירה, נהריה, ממערב – כפר ורדים, מעלות תרשיחא. נתיבי התחבורה המרכזיים המחברים את היישוב לסביבתו הם: כביש 8833 וכביש 89. גובהו ממוצע של היישוב הוא 400 מטרים מעל פני הים והוא שוכן למרגלות מבצר צלבני – מבצר יחיעם, אשר שטחו מוכרז כגן לאומי. הישוב סובב כולו בשטחי חורש טבעי המספקים לתושבי הקיבוץ תצפית נוף טבע ירוקה ומרהיבה. שם הקיבוץ נקבע לזכרו של יחיעם וייץ, אחד מלוחמי הפלמ"ח אשר נפל במבצע "ליל הגשרים".

בשנת 2001 עבר קיבוץ יחיעם תהליך הפרטה חלקי והוא פועל כיום במתכונת קיבוץ מתחדש, מודל היוצר זיקה בין הכנסתו של חבר קיבוץ לתקציב אותו הוא מקבל מהקיבוץ. במקביל ממשיך הקיבוץ לספק לחבריו רשת הגנה סוציאלית מסוימת הכוללת גם שיכון בבית דיור מוגן בקיבות לאכלוסיה הקשישה. גם במתכונתו המופרטת חלקית ממשיך יחיעם לקיים פעילות כלכלית עניפה כגוף כלכלי שיתופי, בכלל זה ניתן למנות את מפעל הנקניקים "מעדני יחיעם", פעילות עניפה בתחום האירוח הכפרי תחת הכותרת "טבע ביחיעם" וכן פעילות לא מבוטלת בענפי חקלאות שונים. בין היתר מחזיק הקיבוץ ב-1,470 דונם של קרקע חקלאית עליה גדלים מטעי פירות, כרמי זיתים, כרמי תאנים, פרדסי הדרים וכן שטחים נוספים המשמשים לגידול חיטה וגידול שדה אחרים וכן להפעלת לול פטם.

קהילת הקיבוץ מונה כיום כ-550 תושבים, כ-30 אחוז מאלה מחזיקים במעמד חברי קיבוץ מלאים והנותרים הינם: ילדים, בני נוער, חיילים ותושבים שאינם חברים. חברי הקיבוץ נהנים משורה רחבה של שירותי קהילה ומתקנים ציבוריים: מרפאה, סופרמרקט, מתקני ספורט וכושר, בריכת שחייה, פאב, גן משחקים, מכבסה, מועדון נוער, חוות סוסים, תחנת דלק ועוד. מסגרות החינוך והשגחה בקיבוץ מיועדים לגיל הרך בלבד ובגילאי בית הספר עוברים הילדים ללמוד בבתי ספר בישובים סמוכים: בי"ס אזורי "מעיינות" בקיבוץ כברית בית החינוך האזורי "אופק" בקיבוץ עברון. בשנים האחרונות משקיע הקיבוץ מאמצים בלתי מבוטלים להגדלת מספר התושבים בו באמצעות קליטת בנים חוזרים וכן משפחות צעירות משאר חלקי הארץ, ולשם כך יזם וקידם את בניייתה של שכונת הרחבה קהילתית.

קיבוץ יחיעם נוסד בשנת 1946 על ידי גרעין "השומר הצעיר" שהורכב מבני היישוב בא"י ומעולים ממדינות אירופה. לשם הקמת היישוב הקצתה קק"ל קרקעות אשר נרכשו מבעליהם הערבים בשנים לפני כן. השנים הראשונות בתולדות היישוב היו קשות לחבורת המייסדים בעיקר בשל היעדר תשתיות וריחוק ממרכז הישוב היהודי בא"י. במהלך מלחמת העצמאות הצליחו הכוחות הערבים לנתק את יחיעם מסביבתו ולהטיל עליו מצור ממושך אשר נפרץ על ידי צה"ל רק במאי 1948. בתום המלחמה החלה תנופת פיתוח ביחיעם והיקף פעילותו החקלאית גדל בצורה משמעותית. במהלך השנים לאחר מכן נקלטו בקיבוץ גרעיני התיישבות ממדינות דרום אמריקה וצרפת.

משרדי אדריכלים בקיבוץ אפק – על היישוב

קיבוץ בדרום עמק זבולון ובסביבת הקריות הסמוכות לעיר חיפה. נכלל בתחום שיפוטה של מועצה אזורית מטה אשר. הישובים הסמוכים לאפק הם: מצפון- העיירה ג'דיידה מכר, מושב אחיהוד, כפר יאסיף, מדרום- קרית אתא, קיבוץ רמת יוחנן,  ממערב – קרית ביאליק, קרית ים, קרית מוצקין, ממזרח- שפרעם, אעבלין, היישוב הקהילתי מצפה אבי"ב. נתיבי התחבורה המרכזיים המחברים את היישוב לסביבתו הם:  כביש 79 אשר נתיבו חולף בסמוך לגבולו הדרומי של היישוב וכביש 781. לצד קרבתו לישובים עירוניים המתאפיינים בבנייה צפופה, יש לציין כי אפק שוכן במרחב שרובו ככולו קרקעות חקלאיות (ברובן המכריע מעובדות). ניגוד זה, בין הקרבה לעירוניות מחד והנוף הכפרי-חקלאי מנגד הפך את אפק לישוב בעל משיכה ברורה למשפרי דיור מהאיזור, המבקשים איכות חיים כפרית.

קיבוץ אפק נמצא כאמור בליבו של איזור חקלאי ולעניין זה יש ביטוי במשק הקיבוץ אשר בו עדיין נודעת חשיבות לא מבוטלת לפעילות חקלאית (אל מול ירידת קרנה של החקלאות בכלכלת מרבית הישובים הכפריים בישראל), בידי הקיבוץ נמצאים כמה אלפי דונם של קרקע חקלאית ואלה מנוצלים לפעילות בענפים: גידולי שדה (תחמיץ, כותנה, בוטנים, אבטחים ועוד), גידול ירקות (בעיקר עגבניות), מטעים (אפרסמונים, אבוקדו), לול ורפת חלב. לצד הפעילות החקלאית כולל משק הקיבוץ גם פעילות תעשייתית: מפעל "מגו אפק" לייצור מיכשור רפואי, מפעל "אסיב" לייצור סריגים, מפעל "חיננית" המייצר בובות ומוצרי בד אחרים. לפני מספר שנים ערב הקיבוץ תהליך הפרטה והוא פועל כיום במודל קיבוץ מתחדש בו התקציב לו זוכה חבר קיבוץ נגזר מתרומתו הכלכלית להכנסות הקיבוץ, זאת לצד רשת תמיכה והגנה סוציאלית המוענקת לחברים. הפרטת הקיבוץ שבאה לצד השגת איזון במצבו הכלכלי הביאה בהמשך למהלך להגדלת קהילת הקיבוץ באמצעות קליטת חברים חדשים ועל ידי הוצאתה לפועל של תוכנית הרחבה קהילתית ושיווק מגרשים למשפחות במתכותנ – תושבים שאינם חברי קיבוץ אך נכללים בקהילת היישוב.

מאמרים שיכלים לעניין אתכם ראו גם:

קהילת אפק כוללת כיום כ-550 תושבים, רובם חברי קיבוץ והיתר ילדים, בני נוער, חיילים ותושבים שאינם חברים. תושבי אפק נהנים ממגוון שירותי קהילה ומתקני ציבור דוגמת: בריכת שחייה, מתקני ספורט וכושר, מכולת, מרפאה, ספריה, מכבסה, מועדון נוער, מועדון חברים ועוד. מערכת החינוך בקיבוץ כוללת מסגרות חינוך והשגחה לפעוטות ועד סיום גן חובה וכן בית ספר יסודי (המשמש כבית ספר אזורי). את לימודי החט"ב והתיכון עושים ילדי הקיבוץ בבתי ספר בקיבוצים סמוכים: קיבוץ כברי וקיבוץ אילון. המועצה האזורית מטה אשר מפעילה מערך הסעות יומי המביא את הילדים אל בתי הספר ובחזרה לביתם.

קיבוץ אפק נוסד על ידי חברי גרעין התיישבות של תנועת הקיבוץ המאוחד שגובש ביוזמת התנועה בשנת 1935,על מנת להעביר את העבודה בנמל חיפה לידי פועלים יהודים. ב-1939 עלה הגרעין על הקרקע וייסד את היישוב "משמר הים" (במסגרת מבצע "חומה ומגדל") במפרץ עכו, זאת במטרה להקים יישוב חקלאי אשר יתבסס על פעילות דיג. הנסיון כשל וב-1947 הועתק הקיבוץ למיקומו הנוכחי (על אדמות קק"ל).

משרדי אדריכלים קיבוץ יחיעם – על היישוב

קיבוץ בגליל המערבי הממוקם בתחום שיפוטה של מועצה אזורית מטה אשר. הישובים הסמוכים ליחיעם הם: מצפון- קיבוץ געתון, מושב עין יעקב, מדרום – הישוב הקהילתי כליל, העיירה יאנוח ג'ת, כפר ירכא, ממערב- כפר א-שייח' דנון, מושב נתיב השיירה, נהריה, ממערב – כפר ורדים, מעלות תרשיחא. נתיבי התחבורה המרכזיים המחברים את היישוב לסביבתו הם: כביש 8833 וכביש 89. גובהו ממוצע של היישוב הוא 400 מטרים מעל פני הים והוא שוכן למרגלות מבצר צלבני – מבצר יחיעם, אשר שטחו מוכרז כגן לאומי. הישוב סובב כולו בשטחי חורש טבעי המספקים לתושבי הקיבוץ תצפית נוף טבע ירוקה ומרהיבה. שם הקיבוץ נקבע לזכרו של יחיעם וייץ, אחד מלוחמי הפלמ"ח אשר נפל במבצע "ליל הגשרים".

בשנת 2001 עבר קיבוץ יחיעם תהליך הפרטה חלקי והוא פועל כיום במתכונת קיבוץ מתחדש, מודל היוצר זיקה בין הכנסתו של חבר קיבוץ לתקציב אותו הוא מקבל מהקיבוץ. במקביל ממשיך הקיבוץ לספק לחבריו רשת הגנה סוציאלית מסוימת הכוללת גם שיכון בבית דיור מוגן בקיבות לאכלוסיה הקשישה. גם במתכונתו המופרטת חלקית ממשיך יחיעם לקיים פעילות כלכלית עניפה כגוף כלכלי שיתופי, בכלל זה ניתן למנות את מפעל הנקניקים "מעדני יחיעם", פעילות עניפה בתחום האירוח הכפרי תחת הכותרת "טבע ביחיעם" וכן פעילות לא מבוטלת בענפי חקלאות שונים. בין היתר מחזיק הקיבוץ ב-1,470 דונם של קרקע חקלאית עליה גדלים מטעי פירות, כרמי זיתים, כרמי תאנים, פרדסי הדרים וכן שטחים נוספים המשמשים לגידול חיטה וגידול שדה אחרים וכן להפעלת לול פטם.

קהילת הקיבוץ מונה כיום כ-550 תושבים, כ-30 אחוז מאלה מחזיקים במעמד חברי קיבוץ מלאים והנותרים הינם: ילדים, בני נוער, חיילים ותושבים שאינם חברים. חברי הקיבוץ נהנים משורה רחבה של שירותי קהילה ומתקנים ציבוריים: מרפאה, סופרמרקט, מתקני ספורט וכושר, בריכת שחייה, פאב, גן משחקים, מכבסה, מועדון נוער, חוות סוסים, תחנת דלק ועוד. מסגרות החינוך והשגחה בקיבוץ מיועדים לגיל הרך בלבד ובגילאי בית הספר עוברים הילדים ללמוד בבתי ספר בישובים סמוכים: בי"ס אזורי "מעיינות" בקיבוץ כברית בית החינוך האזורי "אופק" בקיבוץ עברון. בשנים האחרונות משקיע הקיבוץ מאמצים בלתי מבוטלים להגדלת מספר התושבים בו באמצעות קליטת בנים חוזרים וכן משפחות צעירות משאר חלקי הארץ, ולשם כך יזם וקידם את בניייתה של שכונת הרחבה קהילתית.

קיבוץ יחיעם נוסד בשנת 1946 על ידי גרעין "השומר הצעיר" שהורכב מבני היישוב בא"י ומעולים ממדינות אירופה. לשם הקמת היישוב הקצתה קק"ל קרקעות אשר נרכשו מבעליהם הערבים בשנים לפני כן. השנים הראשונות בתולדות היישוב היו קשות לחבורת המייסדים בעיקר בשל היעדר תשתיות וריחוק ממרכז הישוב היהודי בא"י. במהלך מלחמת העצמאות הצליחו הכוחות הערבים לנתק את יחיעם מסביבתו ולהטיל עליו מצור ממושך אשר נפרץ על ידי צה"ל רק במאי 1948. בתום המלחמה החלה תנופת פיתוח ביחיעם והיקף פעילותו החקלאית גדל בצורה משמעותית. במהלך השנים לאחר מכן נקלטו בקיבוץ גרעיני התיישבות ממדינות דרום אמריקה וצרפת.

משרדי אדריכלים קיבוץ אפק – על היישוב

קיבוץ בדרום עמק זבולון ובסביבת הקריות הסמוכות לעיר חיפה. נכלל בתחום שיפוטה של מועצה אזורית מטה אשר. הישובים הסמוכים לאפק הם: מצפון- העיירה ג'דיידה מכר, מושב אחיהוד, כפר יאסיף, מדרום- קרית אתא, קיבוץ רמת יוחנן,  ממערב – קרית ביאליק, קרית ים, קרית מוצקין, ממזרח- שפרעם, אעבלין, היישוב הקהילתי מצפה אבי"ב. נתיבי התחבורה המרכזיים המחברים את היישוב לסביבתו הם:  כביש 79 אשר נתיבו חולף בסמוך לגבולו הדרומי של היישוב וכביש 781. לצד קרבתו לישובים עירוניים המתאפיינים בבנייה צפופה, יש לציין כי אפק שוכן במרחב שרובו ככולו קרקעות חקלאיות (ברובן המכריע מעובדות). ניגוד זה, בין הקרבה לעירוניות מחד והנוף הכפרי-חקלאי מנגד הפך את אפק לישוב בעל משיכה ברורה למשפרי דיור מהאיזור, המבקשים איכות חיים כפרית.

קיבוץ אפק נמצא כאמור בליבו של איזור חקלאי ולעניין זה יש ביטוי במשק הקיבוץ אשר בו עדיין נודעת חשיבות לא מבוטלת לפעילות חקלאית (אל מול ירידת קרנה של החקלאות בכלכלת מרבית הישובים הכפריים בישראל), בידי הקיבוץ נמצאים כמה אלפי דונם של קרקע חקלאית ואלה מנוצלים לפעילות בענפים: גידולי שדה (תחמיץ, כותנה, בוטנים, אבטחים ועוד), גידול ירקות (בעיקר עגבניות), מטעים (אפרסמונים, אבוקדו), לול ורפת חלב. לצד הפעילות החקלאית כולל משק הקיבוץ גם פעילות תעשייתית: מפעל "מגו אפק" לייצור מיכשור רפואי, מפעל "אסיב" לייצור סריגים, מפעל "חיננית" המייצר בובות ומוצרי בד אחרים. לפני מספר שנים ערב הקיבוץ תהליך הפרטה והוא פועל כיום במודל קיבוץ מתחדש בו התקציב לו זוכה חבר קיבוץ נגזר מתרומתו הכלכלית להכנסות הקיבוץ, זאת לצד רשת תמיכה והגנה סוציאלית המוענקת לחברים. הפרטת הקיבוץ שבאה לצד השגת איזון במצבו הכלכלי הביאה בהמשך למהלך להגדלת קהילת הקיבוץ באמצעות קליטת חברים חדשים ועל ידי הוצאתה לפועל של תוכנית הרחבה קהילתית ושיווק מגרשים למשפחות במתכותנ – תושבים שאינם חברי קיבוץ אך נכללים בקהילת היישוב.

משרדי אדריכלים מאמרים שיכלים לעניין אתכם ראו גם:

קהילת אפק כוללת כיום כ-550 תושבים, רובם חברי קיבוץ והיתר ילדים, בני נוער, חיילים ותושבים שאינם חברים. תושבי אפק נהנים ממגוון שירותי קהילה ומתקני ציבור דוגמת: בריכת שחייה, מתקני ספורט וכושר, מכולת, מרפאה, ספריה, מכבסה, מועדון נוער, מועדון חברים ועוד. מערכת החינוך בקיבוץ כוללת מסגרות חינוך והשגחה לפעוטות ועד סיום גן חובה וכן בית ספר יסודי (המשמש כבית ספר אזורי). את לימודי החט"ב והתיכון עושים ילדי הקיבוץ בבתי ספר בקיבוצים סמוכים: קיבוץ כברי וקיבוץ אילון. המועצה האזורית מטה אשר מפעילה מערך הסעות יומי המביא את הילדים אל בתי הספר ובחזרה לביתם.

קיבוץ אפק נוסד על ידי חברי גרעין התיישבות של תנועת הקיבוץ המאוחד שגובש ביוזמת התנועה בשנת 1935,על מנת להעביר את העבודה בנמל חיפה לידי פועלים יהודים. ב-1939 עלה הגרעין על הקרקע וייסד את היישוב "משמר הים" (במסגרת מבצע "חומה ומגדל") במפרץ עכו, זאת במטרה להקים יישוב חקלאי אשר יתבסס על פעילות דיג. הנסיון כשל וב-1947 הועתק הקיבוץ למיקומו הנוכחי (על אדמות קק"ל).

משרדי אדריכלים קרקע חקלאית- בדרך למעלה או סיום תקופה?

בשנים האחרונות נתקלים לא מעט משקי בית בישראל בבעיה "טובה" – מה לעשות עם הכסף? היכן להשקיע את אותם חסכונות שהצליחו לאסוף לעצמם במטרה לרכוש דירה, לחסוך ליום סגריר או כל סיבה אחרת. בעבר הציע שוק ההון הישראלי מספר פתרונות סולידיים לחיסכון והשקעה: אגרות חוב ממשלתיות, פקדונות בנקאיים וכו', אשר התאפיינו כשילוב בין ברמת סיכון נמוכה לאובדן ההשקעה ובין תשואה סבירה. הירידה הדרמטית בריבית שהנהיג בנק ישראל לצד שינויים נוספים בשוק ההון הביאו לך שאפיקי ההשקעה הסולידיים מציעים היום למשקיע הישראלי תשואה מזערית עד לא קיימת. אל מול הירידה הגוברת באטרקטיביות ההשקעה באפיקים שמרניים ובבורסה הישראלית עלה והתבסס הכוכב של הרגע בעולם ההשקעות – השקעות נדל"ן, העלייה הדרמטית והמתמשכת במחירי הדירות משכה לתחום הנדל"ן משקיעים ישראלים רבים. עם זאת עליית מחירי הדירות והקרקעות הביאה גם לעלייה משמעותית בסף הכניסה לתחום השקעות זה. כלומר משקיעים גדולים, שממילא עמד לרשותם מגוון השקעות נרחב יותר, יכולו בהחלט לנצל את ההזדמנות ולהשקיע מספר מליוני ש"ח ברכישת נדל"ן, אך עבור המשקיע הקטן והבינוני שהצליח לאגור כמה עשרות או מאות אלפי ש"ח, אפשרות השקעה זו היתה זמינה הרבה פחות. כפתרון לקושי זה צץ ועלה בתוך עולם הנדל"ן אפיק השקעה חדש – רכישת קרקע חקלאית שזכה להצלחה רבה. האטרקטיביות של אפיק השקעה זה היה ברור: עלות רכישת של קרקע חקלאית עמדה על כמה עשרות או מאות אלפי ש"ח, כאשר סיומו של תהליך הפשרת הקרקע, כזה שסומן כיעד למשקיעים הפוטנציאלים, צפוי להביא לקפיצת ערך דרמטית בשווי הקרקע, לעתים במאות אחוזים.

שילוב הנסיבות שתואר לעיל הביא לעלייה משמעותית בהיקף רכישת קרקעות חקלאיות כהשקעה בישראל במהלך השנים האחרונות, אל מול סיומה הקרב של ש2015 ובואה של 2016, נשאלת השאלה, האם האטרקטיביות של אפיק השקעה זה צפויה להישמר או לדעוך לאיטה?

מאמרים שיכלים לעניין אתכם ראו גם:

אם כן העלייה בהיקף ההשקעה בקרקעות חקלאיות הביא באופן לא מפתיע גם לעלייה משמעותית גם במחירן של קרקעות חקלאיות, בעיקר כאשר מדובר בקרקעות באזור ביקוש נדל"ני גבוהים, בקרקעות בבעלות פרטית ובקרקעות אשר תהליכי התכנון לבנייה על הקרקע (כלומר שינוי ייעוד הקרקע מחקלאות לבנייה) יצאו כבר לדרך. מטבע הדברים העלייה במחירי הקרקעות הביאה לירידה מסוימת ברמת התשואה שקרקעות אלה יכולות להניב והתמעטו במידה רבה סיכוייו של המשקיע הממוצע לאתר "מציאות", דוגמת סיפורי "קניתי דונם ב-50 אלף ש"ח, היום הוא שווה מליון", לכך יש מנגד יש לציין כי העלייה במחירי הדירות שאינה נראית כעוצרת, מאזנת מעט תהליך זה ומעלה את גובה קו היציאה מהשקעה נדל"נית מוצלחת. אם כן לסיכום עניין זה נראה כי מבחינת רמת התשואה שנת 2016 צפויה להביא עימה ירידה מסוימת עבור משקיעים בקרקעות חקלאיות, ויתכן כי משקיעים המבקשים לעצמם תשואה גבוהה יותר ידרשו לאתר נכסים מתאימים באזורי הפריפריה המרוחקים מעט מרמת הביקוש הנדל"ני הגבוה של המרכז.

סוגיה מכרעת נוספת הנוגעת להשקעות באדמות חקלאיות ב-2016 היא זו הנוגעת לפעולת גופי התכנון בישראל. כאמור תחנת היציאה המשמעותית למשקיע בנדל"ן חקלאי היא הרגע בו מאשרים גופי התכנון את שינוי ייעוד הקרקע מחקלאות לבנייה (תהליך המכונה- הפשרת קרקעות). למרבה הצער פעולתם של גופי התכנון בנושא זה, בדומה לנושאים אחרים היא איטית למצער, בירוקרטית , בלתי צפויה ולעתים מייאשת. שתי ההתפתחויות בתחום זה ב-2015, עשויות לסמן שינוי ל-2016, האחת – הגברת מאמצי המדינה להגדלת היקף יחידות הדיור הנבנות, אמנם בעבר הצהרות רבות בנושא זה הסתיימו בלא כלום אולם נראה כי שר האוצר הנוכחי משה כחלון מבקש אכן לערוך שינוי ממשי בתחום ושינוי זה לא יוכל להתבצע ללא הפשרת קרקעות מאסיבית ומהירה. התפתחות שנייה היא מעבר לאפיק המשפטי, יותר ויותר בעלי קרקעות החלו להעביר את התדיינותם עם גופי התכנון אל בתי המשפט ובכמה מקרים אף נחלו הצלחה. יתכן כי מקרים אלה יניעו את מערכת התכנון לפעול ביתר מרץ בתהליכי אישור תוכניות מתאר ובנייה.

משרדי אדריכלים קיבוץ דפנה – על היישוב

קיבוץ בצפון עמק החולה, מרחק ק"מ ספורים מגבול ישראל-לבנון, נכלל בתחום שיפוטה של מועצה אזורית הגליל העליון. הישובים הסמוכים לקיבוץ דפנה הם: מדרום- מושב שאר ישוב, קיבוץ כפר סאלד, קיבוץ שמיר, קיבוץ שדה נחמיה, קיבוץ עמיר, קיבוץ כפר בלום, ממערב- קיבוץ הגושרים, קריית שמונה, קיבוץ מעיין ברוך, מושב בית הלל, ממזרח- קיבוץ דן, קיבוץ שניר, מצפון אין ישוב החוץ בין דפנה לקו הגבול הלבנוני. נתיב התחבורה המרכזי המחבר בין היישוב לסביבתו הוא כביש 99 אשר נתיבו נושק לגבולו הדרומי של הקיבוץ. הקיבוץ ממוקם בלב אחד מאיזור הטבע והנוף היפים בישראל וככזה גם אחד המתוירים שבהם, בשטח הקיבוץ עובר אפיקו של נחל דן ובסביבתו הקרובה עוברים כמה מאפיקי יובלי הדן וכן מספר שמורות טבע (שמורת הבניאס, חורשת טל ועוד), לצד ערכי נוף אלו בתי הקיבוץ מוקפים מכל עבריהם בחלקות קרקע חקלאית המעובדות על ידי הקיבוץ, הקיבוצים הסמוכים וחקלאי האיזור.

בשנת 2000, כמו רבים מן הקיבוצים בישראל, משבר כלכלי עמוק הניע את חברי הקיבוץ להעביר את דפנה שינוי מבני לאחריו התמקם הקיבוץ במודל פעולה המכונה – קיבוץ מתחדש (מתאפיין ברמת שיתופיות כלכלית פחותה מזה של המודל הקיבוצי המסורתי)- במסגרתו הופרטו מרבית השירותים הניתנים לחברים, מרבית הכנסתם של חברי הקיבוץ נותרת בידיהם ונפרשה רשת בטחון סוציאלית המספקת הגנה כלכלית במקרים של אובדן כושר עבודה, יציאה לגמלאות וכן הלאה. בהקשר זה יש לציין כי בזכות קרבת היישוב לגבול, נהנים תושבי דפנה מסל הטבות כלכליות מטעם המדינה הכולל גם הקלות מס מוימות.

במסגרת המודל קיבוץ מתחדש, החלו לפעול בקיבוץ עסקים עצמאיים שיזמו חברי קיבוץ ובמקביל ממשיכה להתקיימת פעילות כלכלית משותפת: פעילות תעשייתית מצומצמת (אחזקות בהיקף קטן במפעל "נעלי דפנה"), פעילות בתחום האירוח הכפרי ומתן שירותים למטיילים, פעילות בתחום המסחר (חנות נעליים, חנות דגים ועוד) ופעילות חקלאית: מטעי פירות ופרדסים, בריכות דגים, רפת, וגידולי שדה שונים.

מאמרים שיכלים לעניין אתכם ראו גם:

קהילת הקיבוץ מונה כיום כ-890 תושבים ואלה נהנים מקשת רחבה של שירותי קהילה ומתקני ציבור: מרפאה, בריכת שחייה, מתקני ספורט וכושר, מכולת, ספרייה ועוד. בשנת 2006 בוצעה בקיבוץ תוכנית הרחבה קהילתית במסגרתה נקלטו כ-30 משפחות ביישוב. את ענייני הקהילה בה נכללים חברי קיבוץ ותושבים שאינם חברים מנהלת אגודה קהילתית בה מיוצגים כלל התושבים. מערכת החינוך בקיבוץ כוללת מסגרות חינוך והשגחה לגיל הרך ותיכון "הר וגיא", את לימודי בת הספר היסודי עושים ילדי הקיבוץ בבית הספר "עלי גבעה" הממוקם בקיבוץ כפר גלעדי הסמוך.

קיבוץ דפנה הוקם בשנת 1939 כחלק מפעילות ההתיישבות במסגרת מבצע "חומה ומגדל". מייסדי הקיבוץ – קבוצת עולים ממדינות אירופה (ליטא, גרמניה ופולין) שהתארגנו כגרעין התיישבות במסגרת תנועת הקיבוץ המאוחד, התמקמו במושבה נס ציונה ועסקו בעבודות כפיים עד להחלטתה המוסדות המייישבים על הקמת היישוב. בשנים הראשונות לתולדות הקיבוץ סבלו התושבים מתנאי מחייה קשים, היעדר תשתיות ותחלואה גבוהה בקדחת, אשר הניעו כמה מן החברים לנטוש את היישוב. בשנים לאחר מכן נאלצו תושבי דפנה להתמוד גם עם סכנה בטחונית, כפועל יוצא של קרבת היישוב לגבול לבנון.

משרדי אדריכלים קיבוץ רמת יוחנן – על היישוב

קיבוץ בדרום-מזרח עמק זבולון, ממוקם בסמיכות לקרית אתא וגובל בקיבוצים אושה וכפר המכבי, נכלל בתחום שיפוטה של מועצה אזורית מטה אשר. הישובים הסמוכים לרמת יוחנן הם: מצפון- קרית אתא, מדרום- רכסים, היישוב הבדואי אבטין, ממערב- קיבוץ אושה, קיבוץ כפר המכבי, ממזרח- שפרעם. נתיבי התחבורה המרכזיים המחברים את היישוב לסביבתו הם: כביש 780 וכביש 7703. מלבד צמד הקיבוצים הגובלים בשטחו מוקף רמת יוחנן בשטחים חקלאיים מעובדים החוצצים בינו ובין שטחה הבנוי של קרית אתא הסמוכה (מצפון) ובשטחים חקלאיים המשתרעים ממנו ודרומה.

שלא כמו מרבית הקיבוצים בישראל גם כיום שומר רמת יוחנן על מודל השיתופיות הקיבוצי המסורתי, בהתאמות קלות יחסית. לחבריו מעניק הקיבוץ רשת בטחון סוציאלית מלאה הכוללת גם קצבאות פנסיה, הבטחת כושר השתכרות ועוד. למצב זה תרם בעיקר הצלחת הקיבוץ בשמירה על מצב כלכלי יציב לאורך השנים ובמיוחד בשנות המשבר הכלכלי החריף אליו נקלעה התנועה הקיבוצית בשנות ה-80 וה-90. פעילותו הכלכלית של הקיבוץ מתבססת על פעילות בתחום התעשייה (בעיקר מפעל פלרם לייצור מוצרי פלסטיקה), פעילות מסחר ומתן שירותים מגוונת מטעם הקיבוץ ויוזמות אישיות של חברי הקיבוץ (בית אבות, נגרייה, עיצוב גרפי ועוד) ולא פחות מכך על פעילות חקלאית נרחבת המנצלת היטב את עתודות הקרקע החקלאית המצויות בידי הקיבוץ: גידול בשר לבקר, רפת חלב, גידולי שדה, פרדסים ומטעים (אבוקדו, שזיפים, ליצ'י וכו'), אורוות סוסים ועוד.

מאמרים שיכלים לעניין אתכם ראו גם:

קהילת רמת יוחנן מונה כיום כ-920 תושבים, מתוכם כ-400 מחזיקים במעמד חברי קיבוץ והנותרים: ילדים ובני נוער, חיילים ותושבים שאינם חברים. תושבי הקיבוץ זוכים למגוון רחב של שירותי קהילה, תרבות וחברה: מימון 15 שנות לימוד, מתקני ספורט וכושר, בריכת שחייה, תיאטרון קהילתי, מרפאה, סופרמרקט, מועדון תרבות, מועדון נוער ועוד. מערכת החינוך בקיבוץ כוללת מסגרות חינוך והשגחה לגיל הרך וכן שותפות פעילה בניהול בתי הספר האזוריים: בית הספר היסודי ניצני זבולון ותיכון כרמל-זבולון. כחלק מהתאמת הקיבוץ לשינוי הזמן, החליטו חבריו על שינוי מבנה ארגוני במסגרתו בוצעה הפרדה בין ניהולו הכלכלי-עסקי של משק הקיבוץ על נדבכיו השונים, בין ניהול חיי הקהילה ובין ניהול ענייניהם הכספיים האישיים של חברי הקיבוץ. עם זאת גם כיום הבסיס לכלל הפעילות הינו החלטות האסיפה הכללית של חברי הקיבוץ.

קיבוץ רמת יוחנן נוסד בשנת 1931, קבוצת המייסדים הורכבה ממספר גרעיני התיישבות שחברו יחדיו וכללו צעירים בני המושבות, צעירים ילידי מזרח אירופה שסיימות את לימודיהם בבית ספר "מקווה ישראל". בשנים לאחר מכן נקלטו בקיבוץ קבוצות נוספות, ביניהם עולים מארה"ב, גרעין "השומר הצעיר" ועוד.

משרדי אדריכלים ביריה – על היישוב

ישוב קהילתי בגליל העליון, גובל בעיר צפת, נכלל בתחום שיפוטה של מועצה אזורית מרום הגליל. הישובים הסמוכים לביריה הם: מצפון- היישוב הקהילתי עמוקה, מושב דלתון, מושב עלמה, מדרום- העיר צפת, ממערב- מושב מירון, מושב כפר שמאי, ממערב- חצור הגלילית, ראש פינה, קיבוץ מחניים. בסמוך ליישוב ממוקמת – מצודת ביריה- מצודת אבן צבאית שנבנתה על ידי שלטון המנדט הבריטי וכיום משמשת כמבנה למוזיאון בו מתועדים תולדות האתר. נתיבי התחבורה המרכזיים המחברים את היישוב לסביבתו הם כביש 98 וכביש 8900. הגובה הממוצע ביישוב הוא 890 מטרים מעל פני הים, בזכותו זוכה ביריה לעתים גם במעטה שלג. היישוב מוקף בשטחי חורש טבעי בתוכם פזורות גם חלקות קרקע חקלאית.

מאמרים שיכלים לעניין אתכם ראו גם:

ביריה הינו ישוב קהילתי בעל אופי כפרי, ובהתא

 כל בתי המגורים בו הם בתים צמודי קרקע. מרבית התושבים מתפרנסים מעבודה מחוץ לגבולות היישוב או בהפעלת עסקים קטנים בתחום היישוב, בעיקר בתחום האירוח הכפרי (צימרים וכו'). קהילת היישוב מונה כיום כ-820 תושבים הנחלקים בין כ-170 בתי אב. ביישוב מתוכנן ביצועה של תוכנית הרחבה קהילתית במסגרתה תשווק המדינה כ-200 מגרשים בני חצי דונם לבנייה. תושבי ביריה נהנים מגישה למגוון מתקני ציבור ושירותי קהילה: בית כנסת, מרפאה, מגרשי ספורט וכושר וכו'. ביישוב פועל גם גן ילדים. בגילאי בית הספר עוברים ילדי היישוב ללמוד בבתי ספר בצפת הסמוכה ולשם כך מפעילה המועצה האזורית מרום הגליל מערך הסעות יומי מסודר. ניהולו המוניצפלי של היישוב מופקד בידי ועד מקומי הנבחר על ידי כלל בעלי זכות הבחירה בביריה.

האדמות עליהם שוכן היישוב נרכשו לצרכי התיישבות ציונית על ידי פיק"א כבר בשלהי המאה ה-19. נסיון ההתיישבות הציוני הראשון במקום נעשה בשנת 1922 וכשל, נסיון נוסף נעשה ב-1945 על ידי גרעין התיישבות של תנועת בני עקיבא שהורכב מחברי "המחלקה הדתית" בפלמ"ח. גם נסיון זה נתקל בקושי רב עקב פעולות שנקט שלטון המנדט הבריטי להרחקת המתיישבים מהמקום. העימות בין הצדדים התלקח לכדי התנגשות בין הנהגת היישוב הציוני לשלטונות המנדט, לבסוף הושגה פשרה במסגרתה אושר למספר מצומצם של מתיישבים להיוותר במקום. במהלך מלחמת העצמאות נפגעו מרבית בתי היישוב וביריה נהרסה כמעט כליל. ב-1949, בתום המלחמה, הוקם באתר מחנה לשיכון זמני של משפחות עולים חדשים מטריפולי וגם הוא פונה מספר שנים לאחר מכן. ב-1971 יושבה ביריה מחדש, במתכונתה ומיקומה הנוכחי, על ידי משפחות צעירות בעיקר מן המגזר הדתי-לאומי.

נכון לימים אלו בידי מערכת האתר אין מידע נקודתי לגבי הצעות לרכישת קרקע חקלאית באיזור מושב שתולה בגליל העליון. במידה ומצב זה ישתנה בעתיד, נעדכן עמוד זה בהתאם

משרדי אדריכלים מושב שתולה – תעודת זהות מקומית

מושב בגליל העליון, שוכן בקרבה לגבול ישראל-לבנון. הישובים הסמוכים למושב שתולה הם: ממערב – המושבים: זרעית, שומרה, אבן מנחם ומדרום – מושב נטועה. מצפון וממזרח המושב הוא הישוב הישראלי הסמוך ביותר לקו הגבול עם לבנון. המושב נכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית מעלה יוסף. מספר התושבים במושב שתולה עומד כיום על כ- 260. בשנת 2011 בוצעה תוכנית הרחבה קהילתית ביישוב, במסגרתה שווקו 55 מגרשים בני 50 מ"ר לבנייה. קליטת תושבים חדשים ביישוב מחייבת אישור ועדת קבלה של תושבים נבחרים.

מושב שתולה ממוקם בגובה ממוצע של 670 מטרים מעל פני הים, גובה המספק לתושביו תצפית נוף מרהיבה לעבר הרי הגליל מחד ודרום לבנון מנגד. היישוב מוקף כולו שטחים פתוחים, בחלקם חלקות קרקע חקלאית מעובדת ובחלקם שטחי חורש טבעי. בזכות הקרבה לגבול ניתן למושב מעמד של ישוב קו עימות, אליו מוצמד סל הטבות כלכליות. נתיבי התחבורה המרכזיים המחברים את המושב לשאר חלקי הארץ הם כביש 8994 וכביש 8993.

מערכת החינוך במושב כוללת מסגרות השגחה וחינוך לגיל הרך בלבד. את לימודי היסודי, החט"ב והתיכון עושים ילדי המושב בבתי ספר בישובים סמוכים ולשם כך מפעילה המועצה האזורית מעלה יוסף מערך הסעות יומי וחינמי. בין מבני הציבורי ביישוב: בית כנסת, מגרשי ספורט, חדר כושר וספרייה. ענייני המושב ברמה המקומית מנוהלים על ידי שני גופים: ועד מקומי המופקד על תחומי התרבות, החינוך, הספורט, הנקיון והנוי ואגודה חקלאית, המרכזת את כלל הפעילות הכלכלית המשותפת ל-76 בעלי הנחלות ביישוב (כל בעל נחלה הוא חבר באגודה) וכן מופקדת על ניהול הנכסים המשותפים (קרקעות, מבנים, ציוד, תשתיות וכו'). בעבר התקיימה זהות בין שני הגופים וועד האגודה שימש בפועל בשני התפקידים, אולם קליטתם של תושבים שאינם בעלי נחלות וחברי אגודה, יצרה פוטנציאל לניגוד אינטרסים ועל כן הוקם ועד מקומי עצמאי אשר חבריו נבחרים על ידי כלל התושבים. מהלך זה התבצע במרבית המושבים בישראל.

נכון לשנים האחרונות ענפי החקלאות תופסים מקום משני בפרנסת התושבים, מנגד חלה עלייה בהיקף הפעילות בענף האירוח הכפרי. עם זאת מרבית הקרקעות החקלאיות הנמצאות בבעלות בעלי המשקים במושב או בבעלות האגודה החקלאית של המושב, עדיין מעובדות. בשטח המושב נמצא מפעל תעשייה בענף המתכת, אשר חלק מעובדיו הם תושבי המקום.

מושב שתולה הוקם בשנת 1969 כחלק מתוכנית התיישבות באיזורי הגבול בצפון אותה יזמה ממשלת ישראל. מייסדי היישוב היון משפחות צעירות בני מושבים סמוכים (בעיקר מושב אלקוש) אשר ביקשו לבנות את ביתן ביישוב חדש. עד לאמצע שנות ה-80 לערך התפרנסו מרבית התושבים מפעילות חקלאית ומעבודה במפעל התעשייה ביישוב. קריסתו של ענף החקלאות בישראל במהלך שנות ה-80 הביא רבים מהתושבים למצוא מקורות פרנסה חלופיים, דוגמת הפעלת עסקים קטנים בענף התיירות.

צור קשר

מאמרים אחרונים

קטגוריות